ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים. וְהֵם בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, מְטַלְטְלִין תַּחַת הָעֲלִיָּה, דְּפִי תִקְרָה מִכָּאן וּמִכָּאן יוֹרֵד וְסוֹתֵם:
וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפֻלָּשִׁים. וְיֵשׁ לָהֶם מְחִצּוֹת מִלְּמַטָּה בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים:
מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ. הוֹאִיל וְאִיכָּא שְׁתֵּי מְחִצּוֹת, דְּקָסָבַר מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי מְחִצּוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא הָוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: