ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה. אָדָם הַבָּקִי בִּמְדִידָה. וְגָאוֹן פֵּרֵשׁ מֻמְחֶה לְשׁוֹן וּמָחָה עַל [כָּתֵף] יַם כִּנֶּרֶת (במדבר לד), כְּלוֹמַר שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לִמְדֹּד הַתְּחוּמִין לְכַתְּחִלָּה מִן הַמָּקוֹם הַשָּׁוֶה וְהַיָּשָׁר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְקַדֵּר:
רִבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִעֵט לְמָקוֹם אַחֵר. שֶׁנִּמְצְאוּ סִימָנֵי תְּחוּם זוֹ אֲרֻכִּין וּבוֹלְטִין מִכְּנֶגֶד סִימָנֵי תְּחוּם קֶרֶן שֶׁכְּנֶגְדָהּ:
שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִבָּה. וּמוֹצִיאִין מִדַּת הַקְּצָרָה כְּנֶגְדָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָתַח מִתְּחִלָּה הַחֶבֶל כָּל צָרְכּוֹ. וְתַנְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמָתְחוֹ בְּכָל כֹּחוֹ:
רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאַחֵר. הָכִי קָאָמַר, רִבָּה אֶחָד וּמִעֵט אַחֵר, שֶׁמָּדְדוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מֻמְחִים, זֶה רִבָּה וְזֶה מִעֵט: