ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
אֵין מוֹדְדִין. אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל פִּשְׁתָּן אָרֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה:
לֹא פָחוֹת. שֶׁכְּשֶׁהַחֶבֶל קָצָר נִמְתָּח הַרְבֵּה וּמַאֲרִיךְ (האמה) [הַמִּדָּה]:
וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁכְּשֶׁהוּא אָרֹךְ הַרְבֵּה כָּבְדוֹ מַכְפִּילוֹ בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמִתְקַצֵּר:
אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. קָבְעוּ לוֹ חֲכָמִים מָקוֹם לָשׂוּם רֹאשׁ הַחֶבֶל כָּל אֶחָד נֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁאִם יִתֵּן זֶה כְּנֶגֶד צַוָּארוֹ וְזֶה כְּנֶגֶד רַגְלָיו הַחֶבֶל מִתְקַצֵּר וְהַתְּחוּמִין מִתְמַעֲטִין:
לְגָדֵר. חוֹמַת אֲבָנִים שֶׁנָּפְלָה וְנַעֲשֵׂית גַּל גָּבוֹהַּ וּמְשֻׁפָּע:
מַבְלִיעוֹ. אִם אֵינוֹ רָחָב חֲמִשִּׁים אַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ מִלְּמַעְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּמִדְרוֹנוֹ הִלּוּךְ יוֹתֵר מֵאֶלֶף, אֵין אוֹמְרִים תַּעֲלֶה מִדַּת מִדְרוֹנוֹ לְמִדַּת הַתְּחוּם, אֶלָּא זֶה יַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ מִכָּאן וְזֶה יַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ מִכָּאן וְיַבְלִיעוּ מִדְרוֹנוֹ בְּחֶבֶל אֶחָד:
וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ. מִדְּקָתָנֵי חוֹזֵר לְמִדָּתוֹ, מַשְׁמַע שֶׁאִם הָיָה רָחְבּוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ שָׁם בַּחֶבֶל, וּבְאֶחָד מֵרָאשָׁיו שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הָעִיר יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, הוֹלֵךְ וּמַבְלִיעוֹ שָׁם, וּמוֹדֵד וְהוֹלֵךְ שָׁם מִשְּׂפָתוֹ וָהָלְאָה עַד כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה בּוֹ רֹחַב הַגַּיְא כְּנֶגֶד הָעִיר, וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר, וּמַשְׁלִים אֶת מִדַּת תְּחוּמָיו:
הִגִּיעַ לְהָר מַבְלִיעוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַר זָקוּף הַרְבֵּה אֶלָּא מְשֻׁפָּע, שֶׁבְּהִלּוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לֹא יִגְבַּהּ אֶלָּא עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֲבָל אִם הוּא זָקוּף עַד שֶׁבְּפָחוֹת מֵהִלּוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת זָקוּף עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מַבְלִיעוֹ, אֶלָּא אוֹמְדוֹ בִּלְבַד וְהוֹלֵךְ:
וְהוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. כְּשֶׁהוֹלֵךְ הַמּוֹדֵד לְהַבְלִיעַ הָהָר אוֹ הַגַּיְא, לֹא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם לְמָקוֹם שֶׁרָאשֵׁי הַגַּיְא קְצָרִים שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעָם שָׁם כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר אַחַר כָּךְ לְמִדָּתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר, גְּזֵרָה מִפְּנֵי שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתוֹ מוֹדֵד וְהוֹלֵךְ שָׁם יֹאמַר שֶׁמִּדַּת תְּחוּמִים שֶׁל צִדֵּי הָעִיר בָּאָה עַד כָּאן:
בָּזוֹ אָמַר רַבִּי דוֹסְתַּאי. בְּזוֹ לְמִעוּטֵי עִיר מִקְלָט וְעֶגְלָה עֲרוּפָה הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל, שֶׁאֵין מְקַדְּרִין בָּהֶן:
מְקַדְּרִין. נוֹקְבִין, רוֹאִין כְּאִלּוּ נוֹקְבִין אוֹתָן וּמוֹדְדִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב לְמַעֵט מִדַּת מִדְרוֹנוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁמּוֹדְדִין אוֹתוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהַתַּחְתּוֹן מֵנִיחַ אֶת הַחֶבֶל כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְהָעֶלְיוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו, וְכֵן מוֹדְדִין אוֹתוֹ כֻּלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמִתְמַעֵט מִדְרוֹן שֶׁל כָּל אַרְבַּע אַמּוֹת חֲצִי קוֹמַת אָדָם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי: