ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה י
מִי שֶׁיָּצָא. מֵעִירוֹ, שֶׁשְּׁלָחוּהוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְהוֹלִיךְ לָהֶם עֵרוּב כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ מָחָר לָעִיר שֶׁמְּעָרְבִין לָהּ, שֶׁהִיא סְמוּכָה לָהֶם שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת וִיכוֹלִין לֵילֵךְ מִזּוֹ לְזוֹ עַל יְדֵי עֵרוּב:
וְהֶחֱזִירוֹ חֲבֵרוֹ. דְּאָמַר לֵיהּ עֵת חַמָּה הִיא עֵת צִנָּה הִיא:
הוּא מֻתָּר לֵילֵךְ. לְמָחָר לְאוֹתָהּ עִיר אַחֶרֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בַּדֶּרֶךְ כְּדֵי לִקְנוֹת שְׁבִיתָה לְסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה רָחוֹק מִן הָעִיר, הָוֵי כְּעָנִי שֶׁאוֹמֵר שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְקָנָה לְשָׁם שְׁבִיתָה:
וְכָל בְּנֵי עִירוֹ אֲסוּרִין. שֶׁלֹּא הֶחְזִיקוּ בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מֵעִירָם:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כוּ'. רַבִּי מֵאִיר מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי עָנִי הוּא הוֹאִיל וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְהֶחְזִיק בַּדֶּרֶךְ, אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן שֶׁהָיָה יָכוֹל לְעָרֵב בְּפַת וְלֹא עֵרֵב לָאו עָנִי הוּא, הִלְכָּךְ הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל, שֶׁאֵין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ מֵעִירוֹ, שֶׁמָּא שְׁבִיתָתוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְהוֹלִיךְ שָׁם הָעֵרוּב בְּסוֹף אַלְפַּיִם מֵעִירוֹ, וּלְסוֹף הָאַלְפַּיִם מֵעִירוֹ נַמִּי לֹא קָנָה אַלְפַּיִם לְצַד עִיר הָאַחֶרֶת, שֶׁמָּא לֹא קָנָה שְׁבִיתָה אֶלָּא בְּבֵיתוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: