ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ח
וְאִם אֵינוֹ מַכִּיר. אִילָן אוֹ גָּדֵר:
אוֹ שֶׁאֵינוֹ בָקִי בַהֲלָכָה. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹעִיל לוֹ כְּשֶׁיֹּאמַר שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמַר שְׁבִיתָתִי בִּמְקוֹמוֹ. זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ:
עֲגֻלּוֹת. דִּבְעָרֵי מִקְלָט דְּמִנַּיְהוּ יָלְפִינַן אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת כְּתִיב (במדבר לה) [זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים]. לָזֶה אַתָּה נוֹתֵן פֵּאוֹת, דְּהַיְנוּ זָוִיּוֹת וְאִי אַתָּה נוֹתֵן פֵּאוֹת לְשׁוֹבְתֵי שַׁבָּת. וְרַבָּנָן דְּבָעוּ מְרֻבָּעוֹת דָּרְשִׁי זֶה לְרִבּוּיֵי, כָּזֶה יִהְיוּ כָּל שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מְרֻבָּע מְצֻמְצָם בְּכִוּוּן, תָּנָא כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת, כְּלוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְרַבֵּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְרֻבָּע בְּצִמְצוּם:
נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיּוֹת. אַרְבַּע הַפֵּאוֹת שֶׁבַּאֲלַכְסוֹנוֹ שֶׁל מְרֻבָּע הָעוֹדְפוֹת עַל הָעִגּוּל שֶׁבְּתוֹכוֹ: