ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
מַתְנֶה אָדָם עַל עֵרוּבוֹ. מֵנִיחַ שְׁנֵי עֵרוּבִין, אֶחָד לְסוֹף אַלְפַּיִם לְמִזְרַח בֵּיתוֹ וְאֶחָד לְסוֹף אַלְפַּיִם לְמַעֲרַב בֵּיתוֹ, וְאוֹמֵר אִם בָּאוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַמִּזְרָח וְצָרִיךְ אֲנִי לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם יִקְנֶה לִי עֵרוּבִי שֶׁבַּמַּעֲרָב וְיִהְיוּ לִי לְמַעֲרַב בֵּיתִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא אָתוּ עַד לְמָחָר, אָמְרִינַן יֵשׁ בְּרֵרָה, דְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת קָנָה לֵיהּ עֵרוּבָא דְּאִידָךְ גִּיסָא:
הֲרֵינִי כִבְנֵי עִירִי. אַלְפַּיִם מֵעִירִי לְכָל רוּחַ, וְאֵינִי צָרִיךְ לְהִשְׂתַּכֵּר לְכָאן וּלְהַפְסִיד מִכָּאן:
אִם בָּא חָכָם לַמִּזְרָח. חוּץ לִתְחוּם עִירִי וְרוֹצֶה אֲנִי לִלְמֹד מִפִּיו, וְעַכְשָׁיו אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה צַד יָבֹא, וּלְמָחָר אֶשְׁמַע מִבְּנֵי אָדָם הַבָּאִים מִשָּׁם לְכָאן עַל יְדֵי עֵרוּב:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם בָּאוּ מִכָּאן וּמִכָּאן, וְאֶחָד מֵהֶם רַבּוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְלֹא אֵצֶל הָאַחֵר, דְּקִים לָן בְּגַוֵּיהּ דְּבִשְׁעַת קְנִיַּת עֵרוּב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דַּעְתֵּיהּ דְּלִקְנֵי לֵיהּ הַהוּא עֵרוּב דִּלְצַד רַבֵּיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּזִמְנִין דְּנִיחָא לֵיהּ לֶאֱינַשׁ בְּחַבְרֵיהּ טְפֵי מֵרַבֵּיהּ: