אור ברסלב

ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ג · משנה ד

משנה ג

נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם אֵינוֹ עֵרוּב. הוֹאִיל וְיֵשׁ מִבֵּיתוֹ שֶׁהוּא לָן שָׁם עַד עֵרוּבוֹ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה, לֹא מָצֵי לְמֵיזַל וּלְמִשְׁקְלֵיהּ. וְהוּא שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל שְׁתֵּי אַמּוֹת חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ, שְׁתֵּי אַמּוֹת מִצַּד מִזְרָחוֹ שֶׁל עֵרוּב וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִצַּד מַעֲרָבוֹ:

נָפַל עָלָיו גַּל. וְהוּא דְּבָעֵי מָרָא וַחֲצִינָא לְפִנּוּיֵהּ, דְּהַוְיָא מְלָאכָה וְלֹא שְׁבוּת:

תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת. דְּהַשְׁתָּא לֹא חַזְיָא לֹא לְדִידֵיהּ וְלֹא לְאַחֲרִינֵי. וְאִצְטְרִיךְ תַּנָּא לְאַשְׁמְעִינַן נִתְגַּלְגֵּל חוּץ לַתְּחוּם וְנָפַל עָלָיו גַּל, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן נִתְגַּלְגֵּל, מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ גַּבֵּיהּ הָוֵי הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל נָפַל עָלָיו גַּל דְּאִיתֵיהּ גַּבֵּיהּ אֵימָא לֶהֱוֵי עֵרוּב. וְאִי אַשְׁמְעִינַן נָפַל עָלָיו גַּל דְּלֹא מָצֵי שָׁקֵיל לֵיהּ אֶלָּא בִּמְלָאכָה בְּמָרָא וַחֲצִינָא, אֲבָל נִתְגַּלְגֵּל דְּאֶפְשָׁר דְּנָשֵׁיב זִיקָא וּמַהְדַּר לֵיהּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם אֵימָא לֵיהֱוֵי עֵרוּב, קָא מַשְׁמַע לָן. וְתָנָא נִשְׂרַף לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ בָּעוֹלָם מִשּׁוּם סָפֵק לֹא מִתְסַר. וְתָנָא תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמֵאת לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאַף עַל גַּב דְּיֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם וְיֵשׁ לוֹמַר הַעֲמִידֶנָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עַל חֶזְקָתָהּ שֶׁל קֹדֶם לָכֵן וּטְהוֹרָה הָיְתָה, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא אָמְרִינַן חֲזָקָה לְקֻלָּא:

מִשֶּׁחֲשֵׁכָה הֲרֵי זֶה עֵרוּב. דִּלְאַחַר שֶׁקָּנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ אִם נֶאֱבַד:

הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. דִּמְסַפְקָא לָן אִי קָנָה לֵיהּ עֵרוּב וְהָכָא הַוְיָא בֵּיתוֹ וּמֵהָכָא יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְהִפְסִיד אַלְפַּיִם שֶׁמֵּעֵבֶר בֵּיתוֹ וָהָלְאָה, אוֹ שֶׁמָּא לֹא קָנָה עֵרוּב וּמִבֵּיתוֹ יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְלֹא קָנָה לְעֵבֶר עֵרוּבוֹ כְּלוּם, וּמֵחֲמַת סָפֵק זֶה נֶאֱסַר לָלֶכֶת אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁבֵּין בֵּיתוֹ לָעֵרוּב, דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ בְּהָנָךְ מִשְׁתְּרֵי, אֲבָל בָּאַלְפַּיִם דְּמִעֵרוּבוֹ וָאֵילָךְ לֹא, דִּלְמָא לֹא קָנָה עֵרוּב. וּמִבֵּיתוֹ וָאֵילָךְ נַמִּי לֹא, דִּלְמָא קָנָה עֵרוּב. נִמְצָא זֶה מוֹשְׁכוֹ לְכָאן וְזֶה מוֹשְׁכוֹ לְכָאן, כְּאָדָם הַמַּנְהִיג חֲמוֹר וְגָמָל, שֶׁהַחֲמוֹר הוֹלֵךְ לְפָנָיו וְזֶה מַנְהִיגוֹ, וְהַגָּמָל מֵאֲחוֹרָיו וְהוּא מוֹשְׁכוֹ, וְצָרִיךְ לִפְנוֹת לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו:

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים סְפֵק עֵרוּב כָּשֵׁר. דְּאָמְרִינַן הַעֲמֵד עֵרוּב עַל חֶזְקָתוֹ, וּכְשֶׁהֵנִיחוֹ הָיָה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְהָיָה טָהוֹר וְלֹא הָיָה עָלָיו גַּל, לְפִיכָךְ עֵרוּבוֹ עֵרוּב. וְכֵן הֲלָכָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה