ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים. דֶּרֶךְ שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ מַפְסֶקֶת בֵּין הַפַּסִּים, יְסַלְקֶנָּה לַצְּדָדִים מִחוּץ לַפַּסִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָרַבִּים מְהַלְּכִים בֵּין הַפַּסִּים, דְּמַשְׁווּ לַהּ כִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְבַטְּלִים הַמְּחִצָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
בּוֹר הָרַבִּים. אִי פָּסְקֵי מַיָּא מַדְכְּרֵי אַהֲדָדֵי, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ פַּסֵּי בֵּירָאוֹת אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מַיִם מְצוּיִין לִבְהֵמוֹת עוֹלֵי רְגָלִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין שָׁם מַיִם אֵין לַפַּסִּין תּוֹרַת מְחִצָּה:
בְּאֵר הַיָּחִיד. נַמִּי שָׁרֵי, דִּבְאֵר מַיִם חַיִּים הֵן וְהָא לֹא פָּסְקֵי מַיָּא:
לִבְאֵר הָרַבִּים. דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לִמְעַלִּיּוּתָא. וְכֵן הֲלָכָה. וְאֵין מֻתָּר לְמַלְאוֹת מַיִם וּלְהוֹצִיא מִן הַבְּאֵר עַל יְדֵי פַּסֵּי בֵּירָאוֹת אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתָּן שֶׁל עוֹלֵי רְגָלִים וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. אֲבָל לְהוֹצִיא מַיִם כְּדֵי לִשְׁתּוֹת הָאָדָם עַצְמוֹ אָסוּר, אֶלָּא יוֹרֵד לַבּוֹר וְשׁוֹתֶה, אוֹ עוֹשֶׂה מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים: