ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתָיִם. לֹא יַעֲשֶׂה הֶקֵּף גָּדוֹל לַבְּאֵר אֶלָּא עַד בֵּית סָאתַיִם:
לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף. שֶׁאֵין הֶקֵּפָן לְדִירָה:
קַרְפֵּף. הֶקֵּף גָּדוֹל חוּץ לָעִיר לְהַכְנִיס שָׁם עֵצִים לְאוֹצָר:
דִּיר. שֶׁל בְּהֵמוֹת שֶׁעוֹשִׂין בַּשָּׂדוֹת הַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר כָּאן כְּדֵי לְזַבְּלָהּ בִּגְלָלֵי בְּהֵמָה:
סַחַר. [הֶקֵּף מְחִצָּה] לַבְּהֵמוֹת בָּעִיר. וְאִית דְּגָרְסֵי סַהַר, בֵּית הָאֲסוּרִים:
חָצֵר. מָקוֹם מְגֻלֶּה שֶׁלִּפְנֵי הַבָּתִּים:
מֻקְצֶה. רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים, דְּכָל הָנֵי הֶקֵּפָן לְדִירָה הוּא. וְהָנֵי פַּסֵּי בֵּירָאוֹת נַמִּי הוֹאִיל וּמֵימֵיהֶן רְאוּיוֹת לִשְׁתִיַּת אָדָם תַּשְׁמִישׁ מְעַלְּיוּתָא הוּא:
וּמֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא. כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁהֻקְּפוּ לְדִירָה אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים עַד עֶשֶׂר כּוֹרִים מֻתָּר לְטַלְטֵל בָּהֶם, כָּךְ מֻתָּר לְהַרְחִיק הַהֶקֵּף שֶׁל פַּסֵּי בֵּירָאוֹת כָּל מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְכֵן הֲלָכָה: