ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
מֻתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר. הַפַּסִּין, וְלַעֲשׂוֹת הֶקֵּף קָצָר. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מִשְּׂפַת הַבְּאֵר עַד בֵּין הַפַּסִּין כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרֻבָּהּ שֶׁל פָּרָה שֶׁהֵן שְׁתֵּי אַמּוֹת, אֲבָל בָּצִיר מֵהָכִי לֹא, שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר פָּרָתוֹ וְיוֹצִיא הַדְּלִי חוּץ לַמְּחִצָּה:
מֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא. לַעֲשׂוֹת הֶקֵּף גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ:
וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין. דְּכָל מַה שֶּׁמַּרְחִיק מִן הַבּוֹר מַרְבֶּה בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַפַּסִּין, וְצָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּפַסִּין עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין פָּשׁוּט לְפָשׁוּט [וּבֵין פָּשׁוּט לִדְיוּמֶד] יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ: