ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תָּמוּת וְלֹא הָוֵי גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְלֹא יָהֵיב אַדַּעְתֵּיהּ וְסָמִיךְ עֲלַהּ:
וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל. אִם עֲשָׂאָן גּוֹלֵל לְקֶבֶר, מְטַמֵּא לְעוֹלָם אִם נָגַע בּוֹ אָדָם וְכֵלִים, כְּאֹהֶל הַמֵּת, אֲפִלּוּ נִטַּל מִשָּׁם, דִּכְתִיב (במדבר יט) וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְדָרְשִׁינַן לְרַבּוֹת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק. גּוֹלֵל הוּא כִּסּוּי הַקֶּבֶר:
וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כָּל מְחִצָּה הָעוֹמֶדֶת בְּרוּחַ חַיִּים אֵינָהּ מְחִצָּה. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פוֹסֵל. דִּכְתִיב (דברים כד) וְכָתַב לָהּ סֵפֶר, מַה סֵּפֶר אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, אַף כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. וְרַבָּנָן אִי כְּתִיב וְכָתַב לָהּ בַּסֵּפֶר כִּדְקָאָמַרְתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב וְכָתַב לָהּ סֵפֶר, לְסִפּוּר דְּבָרִים הוּא דְּאָתָא. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא. [וְאִם כָּתַב] לָהּ גֵּט בְּקֶרֶן שֶׁל פָּרָה וְנָתַן לָהּ אֶת הַפָּרָה, דְּהַשְׁתָּא אֵינוֹ צָרִיךְ קְצִיצָה לְאַחַר שֶׁנִּכְתַּב, כָּשֵׁר. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לָהּ אֶת הַפָּרָה אֶלָּא אֶת הַקֶּרֶן, כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ קְצִיצָה, לֹא מִגַּרְשָׁה בֵּיהּ: