ברטנורא על משנה עוקצים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ט
חֵלֶב בְּהֵמָה טְהוֹרָה. שֶׁנִּתְנַבְּלָה:
טָהוֹר מִטֻּמְאַת נְבֵלָה. דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא ז] וְחֵלֶב נְבֵלָה וְגוֹ' יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה, וַאֲפִלּוּ מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ בְּמַשְׁמַע:
לְפִיכָךְ הוּא צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. דְּכֵיוָן שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה, דְּהָכִי קַיְמָא לָן פֶּרֶק קַמָּא דְּטָהֳרוֹת, דְּכָל שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה הַיְנוּ לְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, צָרִיךְ הֶכְשֵׁר:
חֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמֵּא טֻמְאַת נְבֵלוֹת. דְּלֹא טִהֲרָה תוֹרָה אֶלָּא חֵלֶב שֶׁל בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁנִּתְנַבְּלָה, דִּכְתִיב [שָׁם] חֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה, יָצָאת חֵלֶב בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין לָהּ טְרֵפָה, לְפִי שֶׁטְּרֵפָתָהּ וּשְׁחִיטָתָהּ שָׁוָה:
וְאֵינוֹ צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. לְטֻמְאַת אֳכָלִים אִם צֵרֵף פָּחוֹת מִכַּזַּיִת לְפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה כִּדְפָרִישְׁנָא לְעֵיל. אֲבָל מַחֲשָׁבָה וַדַּאי בָעֵי, מִידִי דַהֲוֵי אַבִּשְׂרָא דְבַעְיָא מַחֲשָׁבָה בְכָל מָקוֹם כְּדִתְנַן לְעֵיל:
צָרִיךְ מַחֲשָׁבָה בַּכְּפָרִים. וְלֹא בַשְּׁוָקִים. אֲבָל הֶכְשֵׁר צְרִיכִין בְּכָל מָקוֹם: