ברטנורא על משנה עוקצים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
דָּגִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִים טֻמְאָה. דְּכָל זְמַן שֶׁהֵן חַיִּים אֵינָן מְקַבְּלִים טֻמְאָה:
מִשֶּׁיִּצֹּדוּ. חֲשׁוּבִים כְּמֵתִים:
אִם יְכוֹלִים לִחְיוֹת. שֶׁאִם יַחֲזִירוּם לַמַּיִם יִחְיוּ, אֵינָן מִטַּמְּאִין. אֲבָל אִם אֵין יְכוֹלִים לִחְיוֹת כְּשֶׁמַּחֲזִירָן לַמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מֵתוּ, מְקַבְּלִים טֻמְאָה. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל:
יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה שֶׁנִּפְשַׁח. עָנָף שֶׁל אִילַן תְּאֵנָה וּבוֹ תְאֵנִים, שֶׁנִּתְלַשׁ וְנִפְרַד מִמְּקוֹם חִבּוּרוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר מְעֹרֶה וּמְדֻבָּק בִּקְלִפַּת הָאִילָן בִּלְבָד:
רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. אוֹתָם תְּאֵנִים שֶׁבֶּעָנָף, אִם נָגְעָה בָהֶם טֻמְאָה. דַּחֲשִׁיב לְהוּ כִּמְחֻבָּר, הוֹאִיל וְהֶעָנָף מְעֹרֶה קְצָת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרֶה אֶלָּא בַקְּלִפָּה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִם יָכוֹל לִחְיוֹת. אִם יִקְשְׁרוּ וִיחַבְּרוּ הֶעָנָף עִם הָאִילָן יִחְיֶה הֶעָנָף וְיוֹצִיא פֵרוֹת, חָשׁוּב כִּמְחֻבָּר וּטְהוֹרִים. וְאִם לֹא יִחְיֶה כְּשֶׁיִּקְשְׁרוּהוּ עִם הָאִילָן, הֲרֵי תְאֵנִים שֶׁבֶּעָנָף כִּתְלוּשִׁים הֵן חֲשׁוּבִים וּמְקַבְּלִים טֻמְאָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: