ברטנורא על משנה עוקצים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכָל מָקוֹם. בֵּין בַּכְּפָרִים בֵּין בַּשְּׁוָקִים:
צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה. דִּסְתָמַיְהוּ לָאו לַאֲכִילָה:
וְאֵינָן צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. לֹא הֶכְשֵׁר מַיִם וְלֹא הֶכְשֵׁר שֶׁרֶץ, שֶׁאֵין צָרִיךְ לִגַּע בָּהֶן דָּבָר טָמֵא לְטַמְּאָן, שֶׁסּוֹפָן לִטָּמֵא מֵעַצְמָן טֻמְאָה חֲמוּרָה. וְאִם תֹּאמַר, בִּשְׁלָמָא נִבְלַת עוֹף טָהוֹר דְּאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, נִיחָא דִצְרִיכָה מַחֲשָׁבָה לְטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה. אֶלָּא נִבְלַת בְּהֵמָה דִּמְטַמְּאָה בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא, מַחֲשָׁבָה לָמָּה לִּי לְטֻמְאָה קַלָּה, הִיא גוּפַהּ טְמֵאָה הִיא. הָא מִלְּתָא מְשָׁנֵי בַגְּמָרָא פֶּרֶק דַּם שְׁחִיטָה, כְּגוֹן דְּאִיכָּא פָחוֹת מִכַּזַּיִת נְבֵלָה, וְצֵרְפָהּ לְפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֳכָלִים, דְּבֵין הַאי וְהַאי הָוֵי כַבֵּיצָה, דִּלְהָכִי צָרִיךְ מַחֲשָׁבָה, וּמִכָּל מָקוֹם חֲשִׁיב סוֹפוֹ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, הוֹאִיל וְהָיָה אֶפְשָׁר לְצָרְפָהּ לְכַזַּיִת:
בַּשְּׁוָקִים. שֶׁיֵּשׁ רֹב עַם הַבָּאִים לַשּׁוּק, אִיכָּא טוּבָא דְאָכְלֵי נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְאָכְלֵי חֲלָבִים:
אֵינָם צְרִיכִין לֹא מַחֲשָׁבָה. דְּלַאֲכִילָה הֵן עוֹמְדִים:
וְלֹא הֶכְשֵׁר. דְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר סוֹפָהּ לְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה, דִּמְטַמָּא בְגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה, וְחֵלֶב מַיְרֵי בְחֵלֶב טְמֵאָה, דִּמְטַמֵּא הַחֵלֶב כַּבָּשָׂר, כְּדִלְקַמָּן בְּפִרְקִין, הִלְכָּךְ אֵינָן צְרִיכִין הֶכְשֵׁר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף הַגָּמָל וְכוּ'. אֵינָן צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה בַּשְּׁוָקִים, דְּאִיכָּא רֹב עַם וְאָכְלֵי לְהוּ. וּדְלֹא כְתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכָל מָקוֹם וְלֹא מַפִּיק לְהָנֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: