ברטנורא על משנה עוקצים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
הַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה מִן הַחַיָּה וּמִן הָעוֹפוֹת. כֻּלְּהוּ בְחוֹתֵךְ מֵחַיִּים אַיְרֵי. וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַחַי אֵינָן מְטַמְּאִין, דְּאֵין מְטַמֵּא אֶלָּא אֵבָר מִן הַחַי וְלֹא בָשָׂר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַחַי, הִלְכָּךְ צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה שֶׁיַּחֲשֹׁב עֲלֵיהֶן לַאֲכִילָה. וְאִם לָאו, אֵינָן מְטַמְּאִין:
וְהַחֵלֶב בַּכְּפָרִים. דְּאַנְשֵׁי הַכְּפָרִים לֹא אוֹכְלֵי חֲלָבִים, הִלְכָּךְ צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה. אֲבָל בַּשְּׁוָקִים דְּאִיכָּא רֹב עַם הַבָּאִים לַשּׁוּק, אִיכָּא טוּבָא דְאוֹכְלֵי חֲלָבִים, וְאֵינָם צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה:
וּשְׁאָר כָּל יַרְקוֹת שָׂדֶה. שֶׁאֵינָן נִזְרָעִים בַּגִּנּוֹת, אֵינָן מְיֻחָדִים לְמַאֲכַל אָדָם, וּצְרִיכִין מַחֲשָׁבָה:
חוּץ מִשְּׁמַרְקָעִים. מִין בָּצָל חָרִיף:
וּפִטְרִיּוֹת. מִין צֶמַח שֶׁאֵין לוֹ שֹׁרֶשׁ. פונג"י בְלַעַ"ז:
חוּץ מִכְּרֵשֵׁי שָׂדֶה. פורו"ש בְּלַעַ"ז, וּבַעֲרָבִי כורא"ת. שֶׁאֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹטְעִים אוֹתָן בַּגִּנּוֹת, אֵינָן צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה:
וְהָרְגִילָה. כָּךְ שְׁמָהּ בַּעֲרָבִי, וּבְלַעַ"ז פורקקל"ה:
נֵץ הֶחָלָב. פְּרָחִים לְבָנִים כְּחָלָב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, עֵשֶׂב כְּשֶׁחוֹתְכִים אוֹתוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ חָלָב:
עַכָּבִיּוֹת. עֵשֶׂב מָלֵא קוֹצִים. וְהוּא דַרְדַּר בִּלְשׁוֹן מִקְרָא. וּבְלַעַ"ז קרדו"ש:
כְּלוּסִין. הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר שֶׁקּוֹרִין לוֹ בַעֲרָבִי ענ"ב אלדי"ב. וְסָבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי שֶׁאֵלּוּ אֵינָן צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לְמַאֲכַל אָדָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּאֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא כֻלָּם צְרִיכִין מַחֲשָׁבָה, וְאִם לָאו אֵינָן מְטַמְּאִין: