ברטנורא על משנה עוקצים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
שֶׁבְּסָסָן. שֶׁדַּשׁ אוֹתָן בְּרַגְלֵי הַבְּהֵמָה אוֹ בְמַקְלוֹת עִם הַתְּבוּאָה. וּבְסָסָן, לְשׁוֹן בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ (ישעיה סג):
וְרַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. הוֹאִיל וּרְאוּיִים לְהָפְכָן בְּעֶתֶר עִם הַתְּבוּאָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
פְּסִיגָה שֶׁל אֶשְׁכּוֹל. דֶּרֶךְ הָאֶשְׁכּוֹל לָצֵאת מִן הַשִּׁדְרָה שֶׁלָּהּ כַּמָּה אֶשְׁכּוֹלוֹת קְטַנִּים, וְאוֹתָן אֶשְׁכּוֹלוֹת נִקְרָאִים פְּסִיגֵי עֲנָבִים:
שֶׁרִקְּנָהּ. שֶׁנִּתְרוֹקְנָה מִן הַפְּסִיגִים שֶׁבָּהּ, כְּלוֹמַר שֶׁהֵסִירוּ מִמֶּנָּה הַפְּסִיגִים הַקְּטַנִּים וְנִשְׁאֲרָה רֵיקָנִית:
שִׁיֵּר בָּהּ גַּרְגִּיר אֶחָד טְמֵאָה. שֶׁנַּעֲשֵׂית כֻּלָּהּ יָד לְאוֹתוֹ גַּרְגִּיר:
שַׁרְבִיט שֶׁל תְּמָרָה שֶׁרִקְּנוֹ. שֶׁהֵסִיר הַתְּמָרִים וְנִשְׁאַר הַשַּׁרְבִיט רֵיקָן:
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר בְּשֶׁל פּוֹל. מִפְּנֵי שֶׁהַפּוֹלִין גַּסִּים הֵן וְאֵין צְרִיכִין לְשַׁרְבִיט, שֶׁאֲפִלּוּ מִתְעָרְבִים בַּפְּסֹלֶת נוֹחַ לְנַקְּרָן:
וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל קִטְנִיּוֹת. דְּשׁוֹמֵר הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן דַּקִּין וְאֵין יָכוֹל לְנַקְּרָן כְּשֶׁמִּתְעָרְבִים בַּפְּסֹלֶת, וְנִיחָא לֵיהּ שֶׁיְּהוּ בְאוֹתָן שַׁרְבִיטִין כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְמַשְׁמְשָׁן וּלְטַלְטְלָן בְּאוֹתוֹ שַׁרְבִיט. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: