ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ה
שֶׁמַּשִּׂיאִין הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד. אִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָא עֵד אֶחָד וְאָמַר שֶׁמֵּת, מַשִּׂיאִים אֶת אִשְׁתּוֹ עַל פִּיו:
בְּדִיר הָעֵצִים. לִשְׁכָּה שֶׁשָּׁם הָיוּ אוֹצְרִים כָּל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְהִיא הָיְתָה בְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים. וּמָצְאוּ שָׁם עֲצָמוֹת שֶׁל מֵתִים, וְאָמְרוּ חֲכָמִים, מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם וְהַכֹּל טָהוֹר, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִטְמְאוּ בָּהֶם אָדָם וְכֵלִים, מִשּׁוּם דְּעֶזְרַת נָשִׁים דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים יֵשׁ לָהּ וְהָוֵי סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דִּסְפֵקוֹ טָהוֹר. וּבְמַסֶּכֶת זְבָחִים פֶּרֶק בָּתְרָא [דַּף קיג] מַיְתֵי גְמָרָא שֶׁרָצוּ לִגְזֹר טֻמְאָה עַל כָּל יְרוּשָׁלַיִם בִּשְׁבִיל אוֹתָן עֲצָמוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּדִיר הָעֵצִים, אֶלָּא שֶׁאָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה הִיא לָנוּ שֶׁנִּגְזֹר טֻמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ: