ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים. שְׂעַר פְּקֻדָּה וְדַם הַיָּרוֹק וּשְׂעַר בְּכוֹר הַתָּלוּשׁ וְהַשְׁקָאַת גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת:
מוּטָב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד. מִשּׁוּם דְּהוּא נַמִּי מֵרַבִּים קִבֵּל וַהֲווּ דְּבָרָיו כְּדִבְרֵי רַבִּים, מִשּׁוּם הָכִי קָאָמַר מוּטָב לְהַנִּיחַ וְכוּ'. דְּאִי לָאו הָכִי מַאי מוּטָב דְּקָאָמַר, וַהֲלֹא דְּאוֹרַיְתָא הִיא, דִּכְתִיב (שמות כג) אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, וְחַיָּב לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַיָּחִיד בְּעַל כָּרְחוֹ. אֶלָּא טַעֲמָא דְאָמַר מוּטָב וְלֹא אָמַר חַיָּב, מִשּׁוּם דְּאַף הוּא מֵרַבִּים קִבֵּל כְּדִפְרִישִׁית. וְאֵין הֲלָכָה כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל בְּכָל אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַלָּלוּ: