ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
שְׂעַר פְּקֻדָּה. לְשׁוֹן פִּקָּדוֹן, שֶׁהִפְקִידָה הַבַּהֶרֶת אֶת הַשֵׂעָר בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְהָלְכָה לָהּ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בּוֹ בַּהֶרֶת וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן, הָלְכָה הַבַּהֶרֶת וְהִנִּיחָה לְשֵׂעָר לָבָן בִּמְקוֹמוֹ, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הַבַּהֶרֶת. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱפַךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ הַבַּהֶרֶת שֶׁהִיא עַכְשָׁיו אֵינָהּ אוֹתָהּ שֶׁהָפְכָה אוֹתוֹ לְשֵׂעָר לָבָן, טָמֵא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. דִּכְתִיב (ויקרא יג) וְהִיא הָפְכָה שֵׂעָר לָבָן, שֶׁהֲפָכַתּוּ הִיא וְלֹא שֶׁהֲפָכַתּוּ חֲבֶרְתָּהּ:
וְדַם הַיָּרוֹק. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, דְּסָבַר כְּקֶרֶן כַּרְכֹּם הָיָה, שֶׁהוּא מִן הַדָּמִים הַטְּמֵאִים, אֶלָּא שֶׁלָּקָה:
הָיָה מַתִּיר שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר. הַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִן הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, הָיָה מַתִּירוֹ בַּהֲנָאָה לַכֹּהֵן:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ צֶמֶר הַנּוֹשֵׁר מֵחַיִּים, אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לַבְּכוֹר כְּדֵי שֶׁיָּשִׁיר צִמְרוֹ כָּל שָׁעָה, וְאָתוּ בָּהּ לִידֵי תַּקָּלָה שֶׁיִּגְזֹז וְיַעֲבֹד בּוֹ, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים אֲסִירֵי בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, דִּכְתִיב (דברים יב) תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, תִּזְבַּח וְלֹא גִּזָּה וְכוּ'. וַעֲקַבְיָא שָׁרֵי, דְּמִגּוֹ דִמְהַנְּיָא שְׁחִיטָה לַצֶּמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ לְהַתִּירוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה, מַהֲנֵי נַמִּי לַצֶּמֶר הַתָּלוּשׁ וּמֻנָּח בַּחַלּוֹן:
אֵין מַשְׁקִין. מֵי סוֹטָה:
לֹא אֶת הַגִּיֹּרֶת וְלֹא אֶת הַמְשֻׁחְרֶרֶת. דִּכְתִיב (במדבר ה) לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךָ, פְּרָט לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בְּתוֹךְ עַמָּם:
דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ דֻּגְמָתָהּ, כְּלוֹמַר גֵּרִים כְּמוֹתָהּ, לְפִיכָךְ הִשְׁקוּהָ, וְלֹא מִן הַדִּין. פֵּרוּשׁ אַחֵר, דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ, עָשׂוּ דֻּגְמָא וְדִמְיוֹן וְהֶרְאוּ לָהּ כְּאִלּוּ מַשְׁקִים אוֹתָהּ מֵי הַמָּרִים, אֲבָל לֹא הִשְׁקוּהָ:
וְנִדּוּהוּ. לְפִי שֶׁזִּלְזֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן:
שֶׁאֵין עֲזָרָה נִנְעֶלֶת. בְּעַרְבֵי פְּסָחִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לִשְׁחֹט פִּסְחֵיהֶם. דְּאָמְרִינַן נִכְנְסָה כַּת רִאשׁוֹנָה נִנְעֲלוּ דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וְכוּ', וְכֵן בְּכַת שְׁנִיָּה וְכֵן בְּכַת שְׁלִישִׁית, לֹא הָיָה נִמְצָא בְּכָל הָעֲזָרָה מֻכְתָּר בַּעֲנָוָה וּבְיִרְאַת חֵטְא כַּעֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל:
שֶׁפִּקְפֵּק. שֶׁזִּלְזֵל:
סוֹקְלִים אֶת אֲרוֹנוֹ. לָאו דַּוְקָא סוֹקְלִים, אֶלָּא מַנִּיחִים אֶבֶן בִּלְבַד לְהֶכֵּר שֶׁחֲבֵרָיו הָיוּ בְּדֵלִים מִמֶּנּוּ: