ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת. דְּכֵיוָן דְּתַרְוַיְהוּ זְקוּקִין לְהַאי וּלְהַאי, קַמָּא דִמְיַבֵּם פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ דְהַוְיָא כְּאִשְׁתּוֹ:
מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי יְקַיְּמוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יוֹצִיאוּ. בַּגְּמָרָא בִּיבָמוֹת פֶּרֶק ד' אַחִין מַפְּכִינַן לַהּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹצִיאוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יְקַיְּמוּ. וְכֵן הֲלָכָה, שֶׁאִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ יְקַיְּמוּ: