ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
הֶפְקֵר לָעֲנִיִּים הֶפְקֵר. מִי שֶׁהִפְקִיר לָעֲנִיִּים וְלֹא לָעֲשִׁירִים, דִּין הֶפְקֵר יֵשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּב בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וְלֹא בְּמַעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב בְּלֶקֶט וּפֵאָה (ויקרא יט) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר תַּעֲזֹב אֹתָם, לִמֵּד עַל עֲזִיבָה אַחֶרֶת, דְּהַיְנוּ הֶפְקֵר שֶׁהִיא כְּזוֹ, מַה זּוֹ לָעֲנִיִּים וְלֹא עֲשִׁירִים, אַף הֶפְקֵר לָעֲנִיִּים:
עַד שֶׁיַּפְקִיר אַף לָעֲשִׁירִים כַּשְּׁמִטָּה. דִּכְתִיב (שמות כג) וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּנְטַשְׁתָּהּ, לִמֵּד עַל נְטִישָׁה אַחֶרֶת, דְּהַיְנוּ הֶפְקֵר, שֶׁהִיא כַּשְּׁבִיעִית, מַה שְּׁבִיעִית לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים אַף הֶפְקֵר לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים:
כָּל עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב. אִם הָיוּ כָּל עָמְרֵי הַשָּׂדֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין, וּשְׁכָחוֹ, הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, יָתֵר עַל כֵּן אֵינוֹ שִׁכְחָה. וְכֵן אִם הָיוּ כָּל הָעֳמָרִים שְׁנֵי קַבִּין וְאֶחָד מִשְּׁמֹנָה קַבִּין, וּשְׁכָחוֹ, הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, יָתֵר עַל כֵּן אֵינָהּ שִׁכְחָה: