ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעוֹת נְחֹשֶׁת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּבָא לְפָרְטָן בְּסֶלַע כֶּסֶף לְהַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי מַשְּׂאוֹי הַדֶּרֶךְ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת. אִם בָּא לְפָרְטָן, יָכוֹל הוּא לִפְרֹט כֻּלָּן, וְנוֹתֵן מָעוֹת בִּשְׁבִיל כָּל הַסֶּלַע:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. לֹא יִפְרֹט אֶלָּא חֶצְיָן. שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא לִירוּשָׁלַיִם יִהְיֶה צָרִיךְ לַפְּרוּטוֹת מִיָּד לִקְנוֹת צָרְכֵי סְעֻדָּה, וְאִם יָרוּצוּ הַכֹּל אֵצֶל שֻׁלְחָנִי לִפְרֹט יוֹקִירוּ הַפְּרוּטוֹת, וְנִמְצָא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נִפְסָד. לְפִיכָךְ יִשָּׂא פְּרוּטוֹת עִמָּהֶן לְהוֹצִיא בְּמִקְצָת, וְלִכְשֶׁיִּכְלוּ יִפְרֹט בַּכֶּסֶף שֶׁבְּיָדוֹ מְעַט מְעַט. שֶׁקֶל הוּא חֲצִי סֶלַע:
אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵרוֹת עַל כֶּסֶף. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲצִי דִּינָר כֶּסֶף שֶׁל מַעֲשֵׂר, וּפֵרוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שָׁוִים חֲצִי דִּינָר, לֹא יְצָרְפֵם יַחַד לְחַלְּלָם עַל דִּינָר:
וַחֲכָמִים מַתִּירִים. בִּכְהַאי גַוְנָא עַל יְדֵי צֵרוּף פֵּרוֹת, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חֲצִי דִּינַר כֶּסֶף. אֲבָל לְחַלֵּל דִּינַר כֶּסֶף, וּפֵרוֹת שָׁוִין דִּינָר, עַל חֲצִי סֶלַע שֶׁהוּא שְׁנֵי דִּינָרִין, מוֹדִים חֲכָמִים שֶׁאֵין מְחַלְּלִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: