ברטנורא על משנה עדיות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
כַּרְשִׁינֵי תְרוּמָה. בַּעֲרָבִי קוֹרִין לָהּ כַּרְסְנָ"א. וְהֵם מַאֲכָל לַגְּמַלִּים וְאֵין בְּנֵי אָדָם אוֹכְלִין מֵהֶם אֶלָּא מִדֹּחַק בִּשְׁנוֹת רְעָבוֹן. וּמַפְרִישִׁין מֵהֶם תְּרוּמָה, הוֹאִיל וְנֶאֱכָלִים לָאָדָם לִפְרָקִים עַל יְדֵי הַדְּחָק. וְאֵינָהּ קְדוֹשָׁה כִּשְׁאָר תְּרוּמוֹת:
שׁוֹרִין. אוֹתָן בְּמַיִם:
וְשָׁפִין. עַל (בשרן) [הַבָּשָׂר]: בטהרה בְּטָהֳרָה.
בִּנְטִילַת יָדַיִם. כְּדִין כָּל שְׁאָר אֳכָלִים שֶׁל תְּרוּמָה. שֶׁסְּתָם יָדַיִם שְׁנִיּוֹת הֵן וּפוֹסְלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה:
וּמַאֲכִילִין. לַבְּהֵמָה:
בְּטֻמְאָה. וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם מְטַמֵּא אוֹתָן בַּיָּדַיִם בְּשָׁעָה שֶׁמַּאֲכִילָן לַבְּהֵמָה. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מַאֲכִילָן לַבְּהֵמָה, אָסוּר לְטַמְּאָן בַּיָּדַיִם:
שׁוֹרִין בְּטָהֳרָה. שֶׁשְּׁרִיָּתָן בַּמַּיִם מַכְשִׁירָתָן לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאִם שׁוֹרֶה אוֹתָן בְּטֻמְאָה נִמְצָא הֶכְשֵׁרָן וְטֻמְאָתָן בָּאִים כְּאֶחָד. וְזֶה בִּלְבַד אוֹסְרִים בֵּית הִלֵּל, מִשּׁוּם הֶכֵּר כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵן תְּרוּמָה:
יֵאָכְלוּ צָרִיד. לְשׁוֹן יֹבֶשׁ. כְּמוֹ צָרִיד שֶׁל מְנָחוֹת, שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁל מְנָחוֹת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ שָׁם שֶׁמֶן. אַף כָּאן יֵאָכְלוּ יְבֵשִׁים שֶׁלֹּא יְהֵא עֲלֵיהֶן מַשְׁקֶה בִּשְׁעַת אֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר שֶׁהֻכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה:
כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּטֻמְאָה. וַאֲפִלּוּ הַשְּׁרִיָּה. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל: