ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
דֻּלְבְּקִי. כְּלִי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ כוֹסוֹת וַאֲשִׁישׁוֹת בְּאֳכָלִין וּמַשְׁקִין, וּמִמֶּנּוּ נוֹטְלִין וּמְשִׂימִין עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאֵין אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין נוֹטֵל כְּלוּם מִן הַדֻּלְפְּקִי אֶלָּא מִן הַשֻּׁלְחָן:
וְאִם אָמַר לוֹ הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה. הוֹאִיל וְהִרְחִיב לוֹ הָרְשׁוּת: אַף מַה שֶּׁעַל הַדֻּלְפְּקִי אָסוּר. דְּסָמְכָא דַּעְתֵּהּ וְנָגַע בְּכֻלֵּיהּ:
חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת. הַנִּמְצָאוֹת בְּבַיִת שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁם:
כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב. סְתָמָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּהִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ: