ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
הַמַּנִּיחַ יֵינוֹ בְקָרוֹן אוֹ בִסְפִינָה. עִם הַנָּכְרִי:
בְּקַפַּנְדַּרְיָא. בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, שֶׁנִּכְנָס בְּשַׁעַר זֶה וְיוֹצֵא מִשַּׁעַר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ:
וְרָחַץ. בַּמֶּרְחָץ:
מֻתָּר. דְּכֵיוָן דְּנָכְרִי לֹא יָדַע דְּשָׁהֵי, מִרְתַּת וְלֹא נָגַע. וְאַשְׁמוֹעִינַן בְּמַתְנִיתִין פְּלֻגְתָּא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנָן בְּהָנָךְ תְּלָתָא בָּבֵי, דְּאִי תָנָא נָכְרִי שֶׁהָיָה מַעֲבִיר כַּדֵּי יַיִן, הֲוָה אֲמֵינָא הָתָם מִרְתַּת הַנָּכְרִי דְּסָבַר הַשְׁתָּא אָתֵי חָזֵי לִי, אֲבָל בִּסְפִינָה וְקָרוֹן מַפְלִיג לֵיהּ לִסְפִינְתֵיהּ וַעֲבִיד מַאי דְּבָעֵי וְלֹא מִרְתַּת. וְאִי תָנָא סְפִינָה וְקָרוֹן וְלֹא תָנֵי הַמַּנִּיחַ נָכְרִי בַחֲנוּתוֹ, הֲוָה אֲמֵינָא בִּסְפִינָה וְקָרוֹן מִרְתַּת דְּסָבַר דִּלְמָא בְאוֹרְחָא אַחֲרִינָא אָזֵיל וְקָאֵי מִצַּד אַחֵר וְחָזֵי לִי, אֲבָל בְּמַנִּיחַ נָכְרִי בַחֲנוּתוֹ דְאִיכָּא לְמֵימַר אָחֵיד לֵיהּ לְבָבָא וַעֲבִיד כָּל דְּבָעֵי, אֵימָא לֹא, צְרִיכָא. וּבְכֻלְּהוּ הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: