ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
יְדִיחֵן. בְּמַיִם צוֹנְנִים:
מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מֻתָּר, וּמַעֲשֶׂה נַמִּי בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁהָיָה מֵבִיא גְרוֹגָרוֹת בִּסְפִינָה וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ עַל גַּבֵּיהֶן וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּם:
כֹּל שֶׁבַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. שֶׁאָדָם נֶהֱנֶה מִטַּעֲמוֹ שֶׁל אִסּוּר:
כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה בְטַעֲמוֹ שֶׁל אִסּוּר:
כְּגוֹן חֹמֶץ. שֶׁל אִסּוּר שֶׁנָּפַל בְּתוֹךְ גְּרִיסִין שֶׁל הֶתֵּר, נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַגְּרִיסִין רוֹתְחִין בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל בָּהֶן הַחֹמֶץ, שֶׁאָז פּוֹגֵם בָּהֶם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וְאַרְבָּעָה מִינֵי נוֹתְנֵי טַעַם הֵם, יֵשׁ טַעַם מַשְׁבִּיחַ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, כְּגוֹן הַיַּיִן בְּתַבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר אוֹ שֶׁל דָּגִים, וְזֶה אָסוּר אִסּוּר וַדַּאי. וְיֵשׁ טַעַם פּוֹגֵם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, כְּגוֹן שַׁמְנוּנִית הַדָּגִים אוֹ הַבָּשָׂר בִּדְבַשׁ, וְזֶה מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה. וְיֵשׁ פּוֹגֵם מִתְּחִלָּה וּמַשְׁבִּיחַ בַּסּוֹף, כְּגוֹן הַדְּבַשׁ בַּיַּיִן שֶׁהוּא פוֹגֵם בּוֹ לְשַׁעְתּוֹ, וּכְשֶׁיִּשְׁהֶה בוֹ עַד שֶׁיִּפְגֹּם עָלָיו כֹּחַ הַיַּיִן נוֹתֵן בּוֹ הַדְּבַשׁ רֵיחַ וְטַעַם. וְיֵשׁ מַשְׁבִּיחַ בִּתְחִלָּה וּלְבַסּוֹף פּוֹגֵם, כְּגוֹן שֻׁמַּן הַבָּשָׂר עִם הַחֶמְאָה, אוֹ הַטַּעַם הַבָּלוּעַ בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ בֶן יוֹמוֹ, שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מְשֻׁבָּח וְאַחַר כָּךְ נִפְגַּם. וְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם אֲסוּרִים מִסָּפֵק. לְפִיכָךְ אִם הַגְּרִיסִין הַלָּלוּ שֶׁנָּפַל בָּהֶן חֹמֶץ לֹא הָיוּ רוֹתְחִין הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין מִסָּפֵק, שֶׁהַחֹמֶץ בַּגְּרִיסִין מַקְדִּיחַ וּמַשְׁבִּיחַ, וְאַף עַל פִּי כְשֶׁמַּרְתִּיחִין אַחַר כָּךְ פּוֹגֵם טַעְמוֹ, הָוֵי מַשְׁבִּיחַ וּלְבַסּוֹף פּוֹגֵם וְאָסוּר: