ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁהָיָה אֶחָד מִכְּתָלָיו בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַבַּיִת עַצְמוֹ נֶעֱבָד:
אָסוּר לִבְנוֹתוֹ. שֶׁבּוֹנֶה בַיִת לַעֲבוֹדָה זָרָה:
כּוֹנֵס לְתוֹךְ קַרְקַע שֶׁלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ פָנוּי, שֶׁנִּמְצָא מְהַנֶּה לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמַּרְחִיב אֶת גְּבוּלָהּ, אֶלָּא מְמַלֵּא הַמָּקוֹם קוֹצִים וְעוֹשֶׂה שָׁם בֵּית הַכִּסֵּא לְתִינוֹקוֹת:
הָיָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁמְּקוֹם עֳבִי הַכֹּתֶל חֶצְיוֹ שֶׁלּוֹ:
נִדּוֹן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ עוֹלֶה בִּכְנִיסַת אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל חֶלְקוֹ עוֹלֶה, שֶׁאִם עָבְיוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מוֹנֶה אַמָּה שֶׁלּוֹ וְכוֹנֵס שָׁלֹשׁ אַמּוֹת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:
אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ. שֶׁל אוֹתוֹ כֹּתֶל:
מְטַמְּאִין כַּשֶּׁרֶץ. וַאֲפִלּוּ חֶלְקוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁאֵין בְּרֵרָה:
כַּשֶּׁרֶץ. שֶׁמְּטַמֵּא בְמַגָּע וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְמַשָּׂא. לְפִי שֶׁטֻּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה דְרַבָּנָן, אֲקִילוּ בָהּ. וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְכָעֲדָשָׁה כַשֶּׁרֶץ, אֶלָּא בְכַזַּיִת כַּמֵּת:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כַּנִּדָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֲפִלּוּ בַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן בִּמְשַׁמְּשֶׁיהָ: