ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
הֵן מֻתָּרִין. הֶהָרִים עַצְמָן מֻתָּרִין לִזְרִיעָה וְלַחְצֹב מֵהֶן אֲבָנִים, דִּמְחֻבָּר לֹא מִתְּסַר:
וּמִפְּנֵי מָה אֲשֵׁרָה אֲסוּרָה. כְּלוֹמַר כִּי הֵיכִי דְדָרְשִׁינַן אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, הָכִי נַמִּי תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא עֵץ רַעֲנָן אֱלֹהֵיהֶם, וְלָמָה אָסְרָה תוֹרָה דִּכְתִיב (דברים ז) וַאֲשֵׁרֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן:
מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם. שֶׁאָדָם נְטָעוֹ. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִילָן שֶׁנְּטָעוֹ וּלְבַסּוֹף עֲבָדוֹ אָסוּר. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, הוֹאִיל וּבִתְחִלַּת נְטִיעָתוֹ לֹא נִתְכַּוֵּן לְעָבְדוֹ, אֵין הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹבֵד אוֹתוֹ אַחַר שֶׁהוּא מְחֻבָּר אוֹסַרְתּוֹ, דַּהֲוֵי כְּמִי שֶׁעוֹבֵד לְהַר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אֲנִי אוֹבִין. אֲפָרֵשׁ:
וְאָדוּן לְפָנֶיךָ. אַחֲרֵי שֶׁאֵין לָנוּ לִדְרֹשׁ מִעוּט מִתַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא לִמְסֹר לָהֶם סִימָנִים, מָקוֹם שֶׁרְגִילִים אֱמוֹרִיִּים לַעֲבֹד שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה כְּדֵי שֶׁיְּחַפְּשׂוּם יִשְׂרָאֵל וִיבַעֲרוּם. וּמִעוּטָא דְהָרִים וּגְבָעוֹת מִיהָא מְמַעֲטִינַן מִמַּשְׁמַעוּתֵיהּ שֶׁלֹּא צִוָּה לָנוּ לְאַבֵּד הֶהָרִים. אֲבָל עֵץ רַעֲנָן צִוָּה לָנוּ לְאַבֵּד שֶׁנֶּאֱמַר (שם יב) וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ: