ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
הַפַּת וְהַשֶּׁמֶן וְכוּ'. כָּל הָנֵי, אֲסוּרִין מִשּׁוּם חַתְנוּת. וּפַת שֶׁל נַחְתּוֹמִין הִתִּירוּהוּ, אֲבָל פַּת שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים לֹא הֻתַּר אֶלָּא לְהוֹלְכֵי דְרָכִים וּבִשְׁעַת הַדְּחָק. וְהַשֶּׁמֶן רָאוּ שֶׁלֹּא פָשַׁט אִסּוּרוֹ וְנִמְנוּ עָלָיו וְהִתִּירוּהוּ, כִּדְמַסִּיק בְּמַתְנִיתִין:
וּשְׁלָקוֹת. כָּל דָּבָר שֶׁבִּשְּׁלוּ אוֹתוֹ הַנָּכְרִים, וַאֲפִלּוּ בִשְּׁלוּ אוֹתוֹ בְּכֵלָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבְפָנָיו, שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְתַעֲרֹבֶת אִסּוּר וּלְגִעוּלֵי נָכְרִים, אֲסָרוּהוּ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים. וְהוּא שֶׁלֹּא סִיֵּעַ בּוֹ יִשְׂרָאֵל לֹא בַתְּחִלָּה וְלֹא בַסּוֹף. וְלֹא אָסְרוּ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים אֶלָּא דָבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי וְעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת. אֲבָל אִם חָסֵר אַחַת מֵאֵלּוּ, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים:
וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת בָּהֶן יַיִן. וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, לְפִי שֶׁאֵין טַעַם הַיַּיִן נִכָּר בָּהֶן. אֲבָל בַּאֲכִילָה אֲסוּרִין:
טָרִית טְרוּפָה. מִין דָּגִים טְהוֹרִים שֶׁטּוֹרְפִין אוֹתָן דַּק דַּק וְאֵינָן נִכָּרִין. וַאֲסוּרִין כְּשֶׁנִּלְקְחוּ מִן הַנָּכְרִים, שֶׁמָּא [נִכְתַּשׁ] עִמָּהֶם דַּג טָמֵא:
וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה. דַּג קָטָן שֶׁנִּקְרָא כִלְבִּית. וְדַרְכּוֹ שֶׁהוּא גָדֵל בְּתוֹךְ [צִיר שֶׁל] דָּגִים טְהוֹרִים, וּכְשֶׁיֵּשׁ צִיר דַּג טָמֵא מְעֹרָב עִמּוֹ לֹא יִגְדַּל בּוֹ כִלְבִּית:
וְהַחִלָּק. מִין דָּגִים קְטַנִּים טְהוֹרִים, וְאֵין לָהֶם סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, וְעָתִיד לִגְדֹּל אַחַר זְמַן. וְדָגִים קְטַנִּים טְמֵאִים הַדּוֹמִים לָהֶם מִתְעָרְבִים עִמָּהֶם וְאֵינָם נִכָּרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה. אֲבָל טָרִית אֵין הַדָּגִים טְמֵאִים דּוֹמִים לָהּ, וּלְכָךְ שָׁרֵי כְּשֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה:
חִלְתִּית. כָּךְ שְׁמָהּ בַּעֲרָבִי. וְחוֹתְכִין קְרָטָיו בְּסַכִּין. וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם שַׁמְנוּנִית דְּסַכִּין, דְּאַגַּב חֲרִיפוּתָא [דְּחִלְתִּית] מַמְתֶּקֶת הִיא טַעַם הַשַּׁמְנוּנִית הַנִּבְלָע בָּהּ:
וּמֶלַח סַלְקוֹנְטִית. מֶלַח שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי אוֹכְלִין אוֹתָהּ, וּרְגִילִין לִמְשֹׁחַ אוֹתָהּ בְּחֵלֶב חֲזִיר וּבְשֻׁמַּן דָּגִים טְמֵאִים, וְהִיא גַסָּה וּלְבָנָה בְיוֹתֵר: