ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְבִינוֹת שֶׁל נָכְרִים. בַּאֲכִילָה. וּלְרַבָּנָן קָא בָעֵי. וּמִשּׁוּם חָלָב שֶׁל בְּהֵמָה טְמֵאָה לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, דְּקִים לָן דַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה אֵינוֹ נִקְפֶּה:
שׂוֹרְפָהּ חַיָּה. דְּפִרְשָׁא בְעָלְמָא הִיא:
בְּקֵבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאַף עַל גַּב דְּפִרְשָׁא בְעָלְמָא הִיא, אָסוּר, דְּשָׁאנֵי עֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב בָּהּ (דברים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם:
הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר. וְלֹא רָצָה לְהַגִּיד לוֹ טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה זוֹ, וְכִי גָזְרֵי רַבָּנָן גְּזֵרָה לֹא מְגַלּוּ לְטַעֲמָא עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט גְּזֵרָתָן, דִּלְמָא אִיכָּא דְלָא סְבִירָא לֵיהּ לְטַעֲמָא וְאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵיהּ. וְטַעֲמָא דְאָסְרוּ גְבִינוֹת שֶׁל נָכְרִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵבָה שֶׁל שְׁחִיטַת נָכְרִים שֶׁהִיא נְבֵלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָבָר מֻעָט כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָב, כֵּיוָן שֶׁהוּא מַעֲמִיד הֶחָלָב וְעוֹשֶׂה בוֹ מַעֲשֶׂה, לֹא בָטֵל, דְּקַיְמָא לָן הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּעֲמִיד. וּמִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב לֹא הָיָה אָסוּר, כֵּיוָן שֶׁהַבָּשָׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מֻתָּר אֵינוֹ אוֹסֵר בֶּחָלָב אַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲמִידוֹ, עַד שֶׁיִּתֵּן בּוֹ טַעַם. אֲבָל דָּבָר שֶׁל אִסּוּר מֵעִקָּרוֹ, אוֹסֵר בְּהֶתֵּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן בּוֹ טַעַם, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מַעֲמִיד:
כִּי טוֹבִים דֹּדַיִךְ מִיָּיִן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר כֵּן לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל:
אֵין הַדָּבָר כֵּן. אֶלָּא כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲרֵבִים עָלַי דִבְרֵי דֹּדֶיךָ, כְּלוֹמַר תַּקָּנוֹת שֶׁתִּקְּנוּ וְגָזְרוּ הַחֲכָמִים, יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, מֵעִקַּר תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב: