ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר. לְרַבִּי מֵאִיר בְּסוּרְיָא דַוְקָא וְלֹא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְרַבִּי יוֹסֵי אֲפִלּוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ. אֶלָּא לְהַכְנִיס שָׁם תֶּבֶן וְעֵצִים וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהַנָּכְרִי מְחַמְּמָהּ בְּשַׁבָּת וְיֹאמְרוּ מֶרְחָץ שֶׁל פְּלוֹנִי יְהוּדִי רוֹחֲצִים בָּהּ בְּשַׁבָּת. וְלֹא דָמֵי לְשָׂדֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָרִיס נָכְרִי עוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה בְשַׁבָּת, דְּשָׂדֶה לַאֲרִיסוּת עֲבִידָא, וְהַנָּכְרִי אֲרִיסוּתָא דְנַפְשֵׁיהּ קָא עֲבִיד, אֲבָל מֶרְחָץ לָאו לַאֲרִיסוּתָא קָא עֲבִידָא וְאֵין הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל הִשְׂכִּירָהּ לְנָכְרִי, וּלְכָךְ אָסוּר. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹרִיד אָרִיס לַמֶּרְחָץ לְשָׁנָה, לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹרִידִין לַשָּׂדוֹת, שָׁרֵי לְהַשְׂכִּיר מֶרְחָץ לְנָכְרִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה בְשַׁבָּת מֵידַע יָדְעִי שֶׁהַנָּכְרִי אָרִיס בָּהּ וַאֲרִיסוּתָא דְנַפְשֵׁיהּ קָא עֲבִיד: