ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכֵר לוֹ הַמְחֻבָּר אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיִּקָּצֵץ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִמְחֻבָּר, לֹא, שֶׁנִּמְצָא נוֹתֵן לוֹ חֲנָיָה בַקַּרְקַע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה (דברים ז) לֹא תְחָנֵּם, לֹא תִתֵּן לוֹ חֲנָיָה בַּקַּרְקַע:
אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים. גְּזֵרָה מִשּׁוּם מְכִירָה דְּאִסּוּרָא דְאוֹרַיְתָא הוּא:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. דְּאִיכָּא תַרְתֵּי דְאִסּוּרָא, חֲנָיָה בַקַּרְקַע וּמַפְקִיעָן מִן הַמַּעַשְׂרוֹת:
וּבְסוּרְיָא. אֲרַם צוֹבָה, שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד וְאֵינָהּ קְדוֹשָׁה כִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ:
מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים. וְלֹא גָזְרִינַן אַטּוּ מְכִירָה. דְּאִי נַמִּי אָתֵי לִידֵי מְכִירָה לֹא עָבַר אַדְּאוֹרַיְתָא, דְּכִי כְתִיב לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנָיָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב. וּמִיהוּ מְכִירָה לְכַתְּחִלָּה לֹא, מִשּׁוּם מְכִירָה דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. דְּאִיכָּא תַרְתֵּי לְאִסּוּרָא:
וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. דִּמְרַחַק, וְלֵיכָּא לְמִגְזַר מְכִירָה דְהָתָם אַטּוּ מְכִירָה דְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. אֲבָל מְכִירָה דְשָׂדוֹת לֹא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא תַרְתֵּי:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כוּ'. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַשְׂכִּיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹשָׁה נָכְרִים בְּיַחַד, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שְׁכוּנָה שֶׁל נָכְרִים: