ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
כָּל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נֵזֶק לָרַבִּים. כְּגוֹן כְּלֵי מִלְחָמָה חֲרָבוֹת וּרְמָחִים:
בָּסִילְקִי. טִירָה גְבוֹהָה. וְשָׁם יוֹשְׁבִים לָדוּן בְּנֵי אָדָם וּמַפִּילִין אוֹתָם מִשָּׁם וּמֵתִים:
גַּרְדּוֹם. בִּנְיָן אֶחָד, וְהוּא עָשׂוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת:
אִצְטַדְיָא. מְקוֹם שְׂחוֹק שֶׁמְּבִיאִים שָׁם שׁוֹר נַגָּח וְהוֹרֵג אֶת הָאָדָם:
בִּימָה. כְּעֵין מִגְדָּל קָצָר וְגָבוֹהַּ. עָשׂוּי כְּדֵי לִדְחֹף הָאָדָם מִשָּׁם וְהוּא מֵת:
בִּימוֹסְיָאוֹת. בִּנְיָנִים שֶׁאֵינָם לֹא לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא לְהָמִית בְּנֵי אָדָם:
כִּפָּה. ארקוולט"ו בְּלַעַ"ז. דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְהַעֲמִיד עֲבוֹדָה זָרָה בְּבֵית מֶרְחֲצָאוֹתֵיהֶם: