ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
אִצְטְרוֹבָּלִין. פֵּירָא דְאַרְזָא:
בְּנוֹת שׁוּחַ. מִין מִמִּינֵי הַתְּאֵנִים הַגְּדוֹלִים הַלְּבָנִים. אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִמְכֹּר אֵלּוּ לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה:
פְּטוֹטָרוֹת. בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶם קָאָמַר, כְּלוֹמַר בָּעֳקָצִין שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם נִתְלִין בּוֹ. דְּמִסְּתָמָא הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה רוֹצֶה לְהַקְרִיבָן תִּקְרֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה:
תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. לָקַח הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מִיִּשְׂרָאֵל תַּרְנְגוֹלִים הַרְבֵּה, מֻתָּר לִמְכֹּר בֵּינֵיהֶם תַּרְנְגוֹל לָבָן. דְּכֵיוָן דְּשָׁקֵיל אַחֲרִינֵי לָאו לַעֲבוֹדָה זָרָה בָעֵי לְהוּ:
וּפֵרוּשָׁן אָסוּר. אִם פֵּרֵשׁ דְּלַעֲבוֹדָה זָרָה בָעֵי לְהוּ, אָסוּר. וְאִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הַאי גַּבְרָא לָאו לַעֲבוֹדָה זָרָה בָעֵי לְהוּ, וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי, סָבַר כִּי הֵיכִי דְהַהוּא גַבְרָא אֲבִיק בָּהּ כֻּלֵּי עָלְמָא נַמִּי אֲבִיקוּ, וְאֵימָא הָכִי כִּי הֵיכִי דְלֵיתְבוּ לִי, קָמַשְׁמַע לָן:
דֶּקֶל טָב. פֵּרוֹת דֶּקֶל מְשֻׁבָּח שֶׁפֵּרוֹתָיו רְגִילִין לְהַקְרִיב מֵהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה:
וְחָצָב. קָנִים שֶׁעוֹשִׂין מֵהֶן הַצּוּקְרָ"א:
וְנִקְלִיבָם. מִין עֵשֶׂב מְשֻׁבָּח מְאֹד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: