ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
קָלֶנְדָּא. שְׁמֹנָה יָמִים אַחַר תְּקוּפַת טֵבֵת:
סְטַרְנוּרָא. שְׁמֹנָה יָמִים קֹדֶם הַתְּקוּפָה. לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁהָיָה מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר, אוֹי לִי שֶׁמָּא בִשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי חוֹזֵר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, עָמַד וְיָשַׁב שְׁמֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית [וּבִתְפִלָּה], כֵּיוָן שֶׁנָּפְלָה הַתְּקוּפָה וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, עָמַד וְעָשָׂה שְׁמֹנָה יָמִים טוֹבִים. לְשָׁנָה אַחֶרֶת, עֲשָׂאָן לְאֵלּוּ וָאֵלּוּ יָמִים טוֹבִים. הוּא קְבָעָם לַשָּׁמַיִם, וְהֵם קְבָעוּם לַעֲבוֹדָה זָרָה:
קְרָטֵסִים. יוֹם תְּפִיסַת בּוֹ מַלְכוּת, וּקְבָעוּם יוֹם אֵיד:
גְּנֻסְיָא. יוֹם שֶׁמַּעֲמִידִין בּוֹ מֶלֶךְ:
יוֹם הַלֵּידָה. יוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ הַמֶּלֶךְ:
שְׂרֵפָה. שֶׁשָּׂרְפוּ עָלָיו כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים:
יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. כְּלוֹמַר אוֹתוֹ הַיּוֹם יֵשׁ לָהֶם אֵיד לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן מִשָּׁנָה לְשָׁנָה כָּל יְמֵי בְנוֹ. וְכָל הָנָךְ דְּחָשְׁבִינַן עַד הַשְׁתָּא, חֲשִׁיבֵי לְהוּ וַאֲסוּרִים שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם:
אֲבָל יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ. שֶׁאֵינוֹ זְמַן הַקָּבוּעַ לָרַבִּים אֶלָּא כָּל אֶחָד כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ עוֹשֶׂה יוֹם אֵיד:
וּבְלוֹרִיתוֹ. שֶׁמַּנִּיחַ בְּלוֹרִית מֵאֲחוֹרָיו כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וְאֵינוֹ מְגַלְּחָהּ אֶלָּא מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְיוֹם שֶׁמְּגַלְּחָהּ עוֹשֶׂה יוֹם אֵיד:
וְיוֹם שֶׁעָלָה מִן הַיָּם. וּמַקְרִיב זְבָחִים לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל שֶׁנִּצּוֹל. בְּכָל הָנָךְ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא לְפָנָיו, דְּלֹא חֲשִׁיבֵי כֻלֵּי הַאי: