ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
לְאַחַר אֵידֵיהֶן מֻתָּר. וְכֵן הֲלָכָה. וּבַגּוֹלָה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲמִיד עַצְמֵנוּ מִלִּשָּׂא וְלִתֵּן עִמָּהֶם, שֶׁעִקַּר פַּרְנָסָתֵנוּ מֵהֶם, וְעוֹד מִשּׁוּם יִרְאָה, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבָד. וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם אֵידָם שֶׁל נוֹצְרִים לְפִיכָךְ אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם הַנּוֹצְרִים בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן וְכֵן בְּכָל יוֹם אֵיד שֶׁלָּהֶם שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ כְּגוֹן נָטָ"ל וּפַשְׁקווֹ"ה אֲבָל שְׁאָר יְמֵי אֵידָם שֶׁעוֹשִׂים לְשֵׁם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם שֶׁאֵין תּוֹפְשִׂים בָּהֶם שֵׁם אֱלָהוּת מֻתָּר. וְהָאִידְנָא נַהוּג עָלְמָא הֶתֵּר אֲפִלּוּ בְכָל יוֹם אֵידָם, מִשּׁוּם דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן בְּגַוַּיְהוּ דְּלֹא אָזְלֵי וּמוֹדוּ. [דְּכָל הָנֵי דְאִתַּסְרֵי בְזוֹ הַמַּסֶּכְתָּא מַיְרֵי בְעוֹבְדֵי אֱלִילִים וַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ]: