ברטנורא על משנה עבודה זרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם. שֵׁם כִּנּוּי לִגְנַאי לְחַגֵּיהֶם וּלְמוֹעֲדֵיהֶם:
לָשֵׂאת וְלָתֵת. לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת. מִשּׁוּם דְּאָזְלֵי וּמוֹדוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּיוֹם אֵידָם:
לְהַשְׁאִילָן. בְּהֵמָה וְכֵלִים, מִידֵי דְהַדְרָא בְעֵינָא:
לְהַלְוֹתָם. מָעוֹת. דְּלֹא הַדְרֵי בְעֵין, דְּמִלְוָה לְהוֹצָאָה נִתְּנָה:
לְפָרְעָן. כְּשֶׁהֵן נִפְרָעִים אָזְלוּ וּמוֹדוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה בְיוֹם אֵידָם:
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר. עַל מְעוֹתָיו שֶׁאֵינָם חוֹזְרִים לוֹ, וְלֹא אָזֵיל וּמוֹדֶה:
שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן. לְמָחָר בְּיוֹם אֵידוֹ, וְאָזֵיל וּמוֹדֶה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְדַוְקָא בְמִלְוָה בִשְׁטָר אָסוּר לְהִפָּרַע מֵהֶם, אֲבָל בְּמִלְוָה עַל פֶּה שָׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַצִּיל מִיָּדָם: