ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה א
וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִים. הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. עַל אִשָּׁה שֶׁכְּבָר נָשָׂא בִתָּהּ, דְּהַיְנוּ חֲמוֹתוֹ:
וּבַת כֹּהֵן. וְכֵן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה הִיא בִשְׂרֵפָה:
יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. כְּלוֹמַר בְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ כְּתִיבָא שְׂרֵפָה בְּהֶדְיָא (ויקרא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ וְגוֹ' בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ, וּמִנַּהּ יָלְפִינַן כֻּלְּהוּ הָנָךְ נַמִּי דְּאִיתְנְהוּ בִשְׂרֵפָה:
בִּתּוֹ. מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָאו בַּת אִשְׁתּוֹ הִיא דִּלְחַיַּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת אִשְׁתּוֹ, דְּהָא לָאו בַּת אִשְׁתּוֹ הִיא:
בַּת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ. שֶׁהָיוּ לוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ:
בַּת אִשְׁתּוֹ. בֵּין שֶׁהִיא בִתּוֹ בֵּין שֶׁהִיא חוֹרַגְתּוֹ:
וַחֲמוֹתוֹ. אַף עַל גַּב דְּתָנָא לַהּ רֵישָׁא בְהֶדְיָא הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִתָּהּ, וְלֹא מִדְּרָשָׁא אָתְיָא, אַיְדֵי דְתָנֵי בְהַךְ כְּלָלָא אֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא, תָּנָא נַמִּי אַגַּב רִהֲטָא חֲמוֹתוֹ בַּהֲדַיְהוּ:
כָּבַשׁ עָלָיו. אָחַז רֹאשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּתְקָפוֹ בְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָרִים רֹאשׁוֹ:
שִׁסָּה. גֵּרָה:
הִשִּׁיךְ. שֶׁאָחַז הַנָּחָשׁ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ וְהִגִּיעַ שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ לַגּוּף שֶׁל חֲבֵרוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב. דְּסָבַר אֶרֶס נָחָשׁ בְּשִׁנָּיו עוֹמֵד, וּמִכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הָוֵי כְאִלּוּ הֲרָגוֹ וְחַיָּב:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּקָא סָבְרֵי אֶרֶס נָחָשׁ מֵעַצְמוֹ הוּא מֵקִיא, הִלְכָּךְ לָאו אִיהוּ קַטְלֵיהּ אֶלָּא גְרָמָא בְעָלְמָא הוּא וּפָטוּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה. אֲבָל אֲמָדוּהוּ תְחִלָּה לְחַיִּים, אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן פָּטוּר:
וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה. וְחָזְרוּ וַאֲמָדוּהוּ לְחַיִּים:
שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁלֹּא מֵת מֵחֲמַת מַכָּה זוֹ: