אור ברסלב

ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ט

פרק ח

משנה א

וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִים. הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. עַל אִשָּׁה שֶׁכְּבָר נָשָׂא בִתָּהּ, דְּהַיְנוּ חֲמוֹתוֹ:

וּבַת כֹּהֵן. וְכֵן בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה הִיא בִשְׂרֵפָה:

יֵשׁ בִּכְלָל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. כְּלוֹמַר בְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ כְּתִיבָא שְׂרֵפָה בְּהֶדְיָא (ויקרא כ) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ וְגוֹ'‏ בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ, וּמִנַּהּ יָלְפִינַן כֻּלְּהוּ הָנָךְ נַמִּי דְּאִיתְנְהוּ בִשְׂרֵפָה:

בִּתּוֹ. מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָאו בַּת אִשְׁתּוֹ הִיא דִּלְחַיַּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת אִשְׁתּוֹ, דְּהָא לָאו בַּת אִשְׁתּוֹ הִיא:

בַּת בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ. שֶׁהָיוּ לוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ:

בַּת אִשְׁתּוֹ. בֵּין שֶׁהִיא בִתּוֹ בֵּין שֶׁהִיא חוֹרַגְתּוֹ:

וַחֲמוֹתוֹ. אַף עַל גַּב דְּתָנָא לַהּ רֵישָׁא בְהֶדְיָא הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִתָּהּ, וְלֹא מִדְּרָשָׁא אָתְיָא, אַיְדֵי דְתָנֵי בְהַךְ כְּלָלָא אֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו דְּאָתְיָא מִדְּרָשָׁא, תָּנָא נַמִּי אַגַּב רִהֲטָא חֲמוֹתוֹ בַּהֲדַיְהוּ:

כָּבַשׁ עָלָיו. אָחַז רֹאשׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּתְקָפוֹ בְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָרִים רֹאשׁוֹ:

שִׁסָּה. גֵּרָה:

הִשִּׁיךְ. שֶׁאָחַז הַנָּחָשׁ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוֹ וְהִגִּיעַ שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ לַגּוּף שֶׁל חֲבֵרוֹ:

רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב. דְּסָבַר אֶרֶס נָחָשׁ בְּשִׁנָּיו עוֹמֵד, וּמִכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ שִׁנֵּי הַנָּחָשׁ בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ הָוֵי כְאִלּוּ הֲרָגוֹ וְחַיָּב:

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּקָא סָבְרֵי אֶרֶס נָחָשׁ מֵעַצְמוֹ הוּא מֵקִיא, הִלְכָּךְ לָאו אִיהוּ קַטְלֵיהּ אֶלָּא גְרָמָא בְעָלְמָא הוּא וּפָטוּר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה. אֲבָל אֲמָדוּהוּ תְחִלָּה לְחַיִּים, אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן פָּטוּר:

וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה. וְחָזְרוּ וַאֲמָדוּהוּ לְחַיִּים:

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁלֹּא מֵת מֵחֲמַת מַכָּה זוֹ:

משנה ב

וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ וָמֵת פָּטוּר. דְּתַרְתֵּי בָעִינַן, שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לְמַכַּת מִיתָה וְגַם שֶׁיַּכֶּנּוּ מַכַּת מִיתָה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה. לָאו אַסֵּיפָא דְמִלְּתָא דְתַנָּא קַמָּא קָאֵי, אַהָא דְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל וְהָלְכָה עַל הַקָּטָן וָמֵת חַיָּב, דְּאִי אַהָא קָאֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִבָּעֵי לֵיהּ, וְלָמָּה לֵּיהּ לְמִהְדַּר וּלְפָרוֹשֵׁי אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, הָא בְּפֵרוּשׁ אֲמָרוֹ תַנָּא קַמָּא, וּמַאי אֲפִלּוּ. אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן אַרֵישָׁא קָאֵי, נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם פָּטוּר, הָא נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת הָאָדָם וְהָרַג אָדָם אַחֵר חַיָּב, וַעֲלַהּ קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

משנה ג

רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים. כְּגוֹן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים וְיָצָא חֵץ מִבֵּינֵיהֶם וְהָרַג, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. וַאֲפִלּוּ אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מֻחְזָק בַּחֲסִידוּת וּבְיָדוּעַ שֶׁהוּא לֹא זָרַק הַחֵץ, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא מְחַיְּבִין לֵיהּ לְאִידָךְ בַּחֲזָקָה זוֹ:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְשׁוֹר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁוָרִים אֲחֵרִים, סוֹקְלִים אוֹתָם, דְּהָא עַל כָּרְחֲךָ כֻּלְּהוּ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה וַאֲפִלּוּ הֵן אֶלֶף, מִפְּנֵי זֶה הַמְעֹרָב בָּהֶן, הִלְכָּךְ סוֹקְלִין אֶת כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם מִצְוַת סְקִילָה בַּמְחֻיָּב בָּהּ. [רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר] כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִפָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְסָקְלָן, אֶלָּא כוֹנְסִין אוֹתָן לְחֶדֶר וְהֵן מֵתִים בָּרָעָב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּסַיִף. שֶׁהַחֶנֶק חָמוּר:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּחֶנֶק. שֶׁהַסַּיִף חָמוּר:

משנה ד

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁתֵּי מִיתוֹת. כְּגוֹן שֶׁעָבַר עֲבֵרָה קַלָּה וְנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵרָה קַלָּה, וְחָזַר וְעָבַר עֲבֵרָה חֲמוּרָה, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כֵּיוָן דְּנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵרָה קַלָּה, הַאי גַּבְרָא קְטִילָא הוּא, קָמַשְׁמַע לָן:

עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת. כְּגוֹן חֲמוֹתוֹ, וְהִיא אֵשֶׁת אִישׁ:

נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה. בִּשְׂרֵפָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲמוֹתוֹ, וְלֹא כְאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בְחֶנֶק:

נִדּוֹן בַּזִּקָּה הָרִאשׁוֹנָה. בְּאוֹתוֹ אִסּוּר שֶׁהֻזְקַק תְּחִלָּה לְהִזָּהֵר וְלִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ הוּא נִדּוֹן. אֲבָל לֹא בָאִסּוּר הַבָּא עָלָיו אַחֲרוֹן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָמוּר, דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין אִסּוּר חָל עַל אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ חָמוּר עַל הַקַּל. וְאִם נָשָׂא בַת אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה חֲמוֹתוֹ כְּשֶׁהָיְתָה פְנוּיָה וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת, נִדּוֹן בִּשְׂרֵפָה. וְאִם הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂית חֲמוֹתוֹ, נִדּוֹן בְּחֶנֶק כְּמִיתָה שֶׁל אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

משנה ה

מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה. שֶׁלָּקָה שְׁתֵּי פְעָמִים עַל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ כָרֵת, שֶׁכָּל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת לוֹקִים. כְּשֶׁיַּחֲזֹר וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ עֲבֵרָה עַצְמָהּ פַּעַם שְׁלִישִׁית:

מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה. מָקוֹם כְּשִׁעוּר קוֹמַת אָדָם וְלֹא יוֹתֵר. וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ תְחִלָּה לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ עַד שֶׁיֻּקְטְנוּ בְנֵי מֵעָיו, וַהֲדַר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעֹרִים שֶׁנּוֹפְחוֹת בְּמֵעָיו עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת:

שֶׁלֹּא בְעֵדִים. שֶׁלֹּא בְעֵדוּת שֶׁיִּהְיֶה מְחֻיָּב עָלֶיהָ מִיתָה. וּמִכָּל מָקוֹם יָדוּעַ לְבֵית דִּין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי הָרַג, אֶלָּא שֶׁהֻכְחֲשׁוּ הָעֵדִים בִּבְדִיקוֹת אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה מַסְפֶּקֶת:

וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לָחַץ. תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעֹרִים עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת. וְהַיְנוּ רֵישָׁא. וּמַה שֶּׁחִסֵּר זֶה גִּלָּה זֶה:

משנה ו

הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה. אֶחָד מִכְּלֵי שָׁרֵת. מִלְּשׁוֹן קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ (במדבר ד):

וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם. הַמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה:

וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית. נָכְרִית:

קַנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ. הַמְקַנְּאִים קִנְאָתוֹ שֶׁל מָקוֹם הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה הַנָּכְרִית בַּת נָכְרִית, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּבִפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם חָסֵר אֶחָד מִן הַתְּנָאִים הַלָּלוּ אָסוּר לְהָרְגוֹ. אֲבָל עָנְשׁוֹ מְפֹרָשׁ עַל פִּי נָבִיא, יַכְרֵת ה'‏ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה. וּמַלְקִין אוֹתוֹ אַרְבַּע מַלְקֻיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִשּׁוּם נִדָּה, מִשּׁוּם שִׁפְחָה מִשּׁוּם נָכְרִית, מִשּׁוּם זוֹנָה:

פִּרְחֵי כְהֻנָּה. בַּחוּרִים שֶׁמַּתְחִיל שְׂעַר זְקָנָם לִפְרֹחַ בָּהֶם:

בִּגְזִירִין. בְּקָעִיּוֹת שֶׁל עֵצִים:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּחֶנֶק. נֶאֱמַר כָּאן (במדבר א) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יג) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת, מַה לְהַלָּן בְּחֶנֶק אַף כָּאן בְּחֶנֶק:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּידֵי שָׁמָיִם. נֶאֱמַר כָּאן יוּמָת, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר יז) כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה'‏ יָמוּת, מַה לְהַלָּן בִּידֵי שָׁמַיִם אַף כָּאן בִּידֵי שָׁמַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּמִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם הוּא פָחוֹת מִן הַכָּרֵת, שֶׁהַכָּרֵת יֵשׁ עָלָיו עֹנֶשׁ לְאַחַר מִיתָה אִם לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה כָרָאוּי, וּמִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם אֵין לְאַחַר מִיתָה עָלָיו כְּלוּם. וְרַשִׁ"י כָתַב בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת דף כה) דְּמִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם יָמָיו נִקְצָרִים וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עֲרִירִי, כָּרֵת אִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי, יָמָיו נִכְרָתִים וְהוֹלֵךְ עֲרִירִי. וּמְחֻיָּבֵי מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם שֶׁעַל עִסְקֵי מִקְדָּשׁ וְקָדָשִׁים הֵם אַחַד עָשָׂר, וְאֵלּוּ הֵן, הָאוֹכֵל טֶבֶל, וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְזָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה, וְזָר וְטָמֵא וּטְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁמְּשׁוּ, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וּמְחֻסַּר בְּגָדִים, וְשֶׁלֹּא קִדֵּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּשְׁתוּיֵי יַיִן, וּפְרוּעֵי רֹאשׁ. קְצָת מֵהֶם נֶאֱמַר מִיתָה בָהֶם בְּפֵרוּשׁ, וּקְצָתָם לְמָדוּם רַבּוֹתֵינוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה בִּגְזֵרָה שָׁוָה וּבְהֶקֵּשׁ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה