ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח
משנה א
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְהוּא בֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. דְּמִקַמֵּי הָכִי אֵין הַשְּׂעָרוֹת סִימָן אֶלָּא שׁוּמָא:
עַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן. הַאי זָקָן דְּאַמוּר רַבָּנָן, הַתַּחְתּוֹן אָמְרוּ, שֶׁיַּקִּיף הַשֵּׂעָר סְבִיבוֹת הַגִּיד:
וְלֹא הָעֶלְיוֹן. זָקָן מַמָּשׁ:
שֶׁנֶּאֱמַר בֵּן וְלֹא אִישׁ. מִשֶּׁהִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן אִישׁ הוּא. וְאַף עַל גַּב דְּמִקַּטְנוּתוֹ הוּא קָרוּי בֵּן, לֹא מָצִינוּ לְחַיְּבוֹ מִקַמֵּי שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, דְּקָטָן פָּטוּר, שֶׁלֹּא בָא לִכְלַל הַמִּצְוֹת, הִלְכָּךְ חִיּוּבֵיהּ בָּתַר הָכִי הוּא. וְהָכִי קָאָמַר קְרָא, כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן, בֵּן הַסָּמוּךְ לִגְבוּרָתוֹ שֶׁל אִישׁ, בִּתְחִלַּת אִישׁוּתוֹ חַיְּבֵיהּ קְרָא. וּמִשֶּׁהִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן, אִישׁ גָּמוּר הוּא:
משנה ב
טַרְטֵימַר. חֲצִי מָנֶה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבָּשָׂר בָּשִׁיל וְלֹא בָשִׁיל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַלִּסְטִים אוֹכְלִים:
מִן הַיַּיִן הָאִיטַלְקִי. שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח וּמִמְּשִׁיךְ בָּתְרֵיהּ. וְהוּא דְשָׁתֵי לֵיהּ מְזִיג וְלֹא מְזִיג:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה. בִּסְעֻדָּה שֶׁל מִצְוָה:
אָכַל בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ. אַף עַל גַּב דְּאֵין עוֹלִין לְאוֹתָהּ סְעֻדָּה אֶלָּא בְּפַת וְקִטְנִית בִּלְבָד וְאִיהוּ אַסִּיק בָּשָׂר וְיַיִן, הוֹאִיל וּבְמִצְוָה קָעָסֵיק לֹא מִמְּשִׁיךְ:
אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן דִּכְדֶרֶךְ מִצְוָתוֹ הוּא, דִּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי (דברים יד) בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, לֹא מִמְּשִׁיךְ:
נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. דִּכְתִיב אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, וְלֹא זֶה שֶׁאֲפִלּוּ בְקוֹלוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ:
דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה. דְּרַבָּנָן, לַאֲתוֹיֵי תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. דְּאִי מֵרֵישָׁא, הֲוָה אֲמֵינָא חֲבוּרַת מִצְוָה הַיְנוּ כֹהֲנִים שֶׁאוֹכְלִים קָדָשִׁים אוֹ אֲכִילַת פְּסָחִים:
וְדָבָר שֶׁהוּא עֲבֵרָה. לַאֲתוֹיֵי תַּעֲנִית צִבּוּר שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
משנה ג
גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל בִּרְשׁוּת אָבִיו. אַף עַל גַּב דִּשְׁכִיחַ לֵיהּ לִגְנֹב מִשֶּׁל אָבִיו, הוֹאִיל וְאָכַל בִּרְשׁוּת אָבִיו מִתְפַּחֵד וּמִתְבַּעֵת מֵאָבִיו שֶׁמָּא יִרְאֶנּוּ, וְלֹא מִמְּשִׁיךְ:
גָּנַב מִשֶּׁל אֲחֵרִים. לֹא שְׁכִיחַ לֵיהּ שֶׁיּוּכַל בְּכָל עֵת לִגְנֹב מִשֶּׁל אֲחֵרִים, וְלֹא מִמְּשִׁיךְ:
עַד שֶׁיִּגְנֹב מִשֶּׁל אָבִיו. דִּשְׁכִיחַ לֵיהּ לִגְנֹב בְּכָל עֵת:
וְיֹאכַל בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּעֵת שָׁם מֵאָבִיו, דְּבִכְהַאי גַּוְנָא וַדַּאי מִמְּשִׁיךְ:
וּמִשֶּׁל אִמּוֹ. מִנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֶׁאֵין לְאָבִיו רְשׁוּת בָּהֶן. כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֵר נְכָסִים בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעְלָהּ רְשׁוּת בָּהֶן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה:
משנה ד
רְאוּיָה לְאָבִיו. שָׁוָה וְדוֹמָה לְאָבִיו בְּקוֹל בְּמַרְאֶה וְקוֹמָה. דִּכְתִיב אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, מִדְּלֹא כְתִיב בְּקוֹלוֹתֵינוּ, שְׁמַע מִנַּהּ קוֹל אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם. וּמִדְקוֹל בָּעִינַן שָׁוִים, מַרְאֶה וְקוֹמָה נַמִּי בָּעִינַן שָׁוִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
גִּדֵּם. יָדוֹ קְטוּעָה:
בְּנֵנוּ זֶה. מַשְׁמַע שֶׁמַּרְאִין אוֹתוֹ:
חֵרְשִׁים. אִם אָמַר לָהֶם אֵינִי מְקַבֵּל מִכֶּם אֵינָם שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁרוֹאִים אַחַר כָּךְ שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְוָתָן, מִכָּל מָקוֹם הַתּוֹרָה אָמְרָה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ, דְּמַשְׁמַע דְּבִשְׁעַת הַקּוֹל קָאָמְרִי דְּלֹא שָׁמַע, שֶׁשְּׁמָעוּהוּ שֶׁאָמַר אֵינִי מְקַבֵּל מִכֶּם:
וּמַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה. הָכִי קָאָמַר, וּמַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁלֹּא יַרְגִּיל. וְאִם לֹא שָׁמַע, מַלְקִין אוֹתוֹ בְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא, מַכּוֹת בִּשְׁלשָׁה. דִּוְיִסְּרוּ אוֹתוֹ הָאָמוּר בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מַלְקוֹת הוּא, כְּתִיב הָכָא (דברים כא) בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וּכְתִיב הָתָם (שם כה) וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע:
זֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם. וְאַף עַל גַּב דְּמִבָּעֵי לֵיהּ זֶה וְלֹא סוּמִין, אִי אִיתָא דִלְהַךְ מִלְּתָא לְחוֹד אֲתָא, לְזֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם, לִכְתּוּב בְּנֵנוּ הוּא, מַאי בְּנֵנוּ זֶה, שָׁמַעְתְּ מִנַּהּ תַּרְתֵּי:
וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן פָּטוּר. כֵּיוָן דְּאִלּוּ עֲבִיד הַשְׁתָּא לָאו בַּר קְטָלָא הוּא:
וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ בָּרַח. הָוֵי כְגַבְרָא קְטִילָא וְחַיָּב אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים:
משנה ה
נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ. סוֹף שֶׁמְּכַלֶּה מָמוֹן אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁהֻרְגַּל בּוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה תוֹרָה יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב:
הֲנָאָה לָהֶן. שֶׁאֵינָן מוֹסִיפִין לַחֲטֹא:
וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. שָׁקְטָה כָל הָאָרֶץ:
רַע לָהֶן. שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים זְכֻיּוֹת:
וְרַע לָעוֹלָם. שֶׁהָיוּ מְגִנִּים עַל דּוֹרָן וּמוֹכִיחִין אֶת הַדּוֹר:
יַיִן וְשֵׁנָה לָרְשָׁעִים. כָּל זְמַן שֶׁשּׁוֹתִים וִישֵׁנִים אֵין חוֹטְאִין וְאֵין מְרֵעִין לַבְּרִיּוֹת:
לַצַּדִּיקִים רַע לָהֶן. שֶׁאֵינָם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה:
וְרַע לָעוֹלָם. שֶׁכְּשֶׁהֵן מִתְבַּטְּלִים, פֻּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם:
פִּזּוּר. שֶׁהֵן נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה וְאֵין יְכוֹלִים לְהִוָּעֵץ וּלְסַיֵּעַ זֶה אֶת זֶה:
משנה ו
הַבָּא בַמַּחְתֶּרֶת. שֶׁאָמְרָה תוֹרָה יֵהָרֵג:
נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ. שֶׁסּוֹפוֹ לַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַבַּיִת אִם יַעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ לְהַצִּיל אֶת שֶׁלּוֹ:
אִם יֶשׁ לוֹ דָמִים חַיָּב. כְּגוֹן הָאָב הַבָּא בַמַּחְתֶּרֶת עַל הַבֵּן, בְּיָדוּעַ שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן, לְפִיכָךְ אֵין הַבֵּן רַשַּׁאי לְהָרְגוֹ. וְאִם שָׁבַר הָאָב הֶחָבִית, חַיָּב לְשַׁלֵּם:
אֵין לוֹ דָמִים פָּטוּר. וּשְׁאָר כָּל אָדָם הַבָּא בַמַּחְתֶּרֶת שֶׁאִם הֲרָגוֹ בַעַל הַבַּיִת אֵין לוֹ דָמִים, אִם שָׁבַר אֶת הֶחָבִית פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, שֶׁאֵין אָדָם מֵת וּמְשַׁלֵּם:
משנה ז
וְאֵלּוּ הֵן שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן. שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִן הָעֲבֵרָה בְּנַפְשָׁן, שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לְכָל אָדָם לְהָרְגָם כְּדֵי לְהַצִּילָן מִן הָעֲבֵרָה:
הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ. דִּכְתִיב אֵצֶל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה (דברים כב) כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, מַקִּישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה מְאֹרָסָה, מַה נַּעֲרָה מְאֹרָסָה נִתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ, אַף רוֹצֵחַ נִתָּן לְהַצִּילוֹ בְנַפְשׁוֹ. וְנַעֲרָה מְאֹרָסָה נָפְקָא לָן מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם) צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ, הָא יֵשׁ מוֹשִׁיעַ לָהּ חַיָּב לְהוֹשִׁיעָהּ בְּכָל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּילָהּ:
וְאַחַר הַזְּכוּר. נָפְקָא לָן דְּאָמַר קְרָא (שם) וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר, נַעַר כְּתִיב חָסֵר הֵ"א, זֶה זְכוּר. וְהוּא הַדִּין לְכָל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין שֶׁבַּעֲרָיוֹת, שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן, דִּכְתִיב (שם) חֵטְא מָוֶת. חֵטְא, אֵלּוּ חַיָּבֵי כְרֵתוֹת. מָוֶת, אֵלּוּ חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין:
אֲבָל הָרוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמָה. אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמֶה לַעֲרָיוֹת:
וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוֹפְרִים בָּעִקָּר:
אֵין מַצִּילִין אוֹתָם בְּנַפְשָׁן. וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר חַיָּבֵי כְרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין שֶׁאֵינָן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁאֵין מַצִּילִין אוֹתָם בְּנַפְשָׁם, וְאֵין מֻתָּר לְהָרְגָן כְּלָל עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עֲבֵרָה בְעֵדִים וְיִהְיוּ חַיָּבִים מִיתָה בְּבֵית דִּין: