ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ב
טַרְטֵימַר. חֲצִי מָנֶה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבָּשָׂר בָּשִׁיל וְלֹא בָשִׁיל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַלִּסְטִים אוֹכְלִים:
מִן הַיַּיִן הָאִיטַלְקִי. שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח וּמִמְּשִׁיךְ בָּתְרֵיהּ. וְהוּא דְשָׁתֵי לֵיהּ מְזִיג וְלֹא מְזִיג:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה. בִּסְעֻדָּה שֶׁל מִצְוָה:
אָכַל בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ. אַף עַל גַּב דְּאֵין עוֹלִין לְאוֹתָהּ סְעֻדָּה אֶלָּא בְּפַת וְקִטְנִית בִּלְבָד וְאִיהוּ אַסִּיק בָּשָׂר וְיַיִן, הוֹאִיל וּבְמִצְוָה קָעָסֵיק לֹא מִמְּשִׁיךְ:
אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן דִּכְדֶרֶךְ מִצְוָתוֹ הוּא, דִּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי (דברים יד) בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, לֹא מִמְּשִׁיךְ:
נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. דִּכְתִיב אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, וְלֹא זֶה שֶׁאֲפִלּוּ בְקוֹלוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ:
דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה. דְּרַבָּנָן, לַאֲתוֹיֵי תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. דְּאִי מֵרֵישָׁא, הֲוָה אֲמֵינָא חֲבוּרַת מִצְוָה הַיְנוּ כֹהֲנִים שֶׁאוֹכְלִים קָדָשִׁים אוֹ אֲכִילַת פְּסָחִים:
וְדָבָר שֶׁהוּא עֲבֵרָה. לַאֲתוֹיֵי תַּעֲנִית צִבּוּר שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: