ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה יא
הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. מַמָּשׁ, בִּסְקִילָה:
וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינָיִם. מַרְאֶה לַבְּרִיּוֹת כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְלוּם:
שְׁנַיִם לוֹקְטִים קִשּׁוּאִים. בִּמְכַשְּׁפוּת בְּפָנֵינוּ, אֶחָד מֵהֶן לָקַט וְחַיָּב מִיתָה, וַחֲבֵרוֹ לָקַט וּפָטוּר מִן הַמִּיתָה. כֵּיצַד, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקַט מַמָּשׁ בִּכְשָׁפִים, חַיָּב. וְהָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, הֶרְאָה לָנוּ כְּאִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כֻלָּן לְמָקוֹם אֶחָד וְהַקִּשּׁוּאִים לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן, פָּטוּר מִן הַמִּיתָה: