ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר. כְּבָר נִתְכַּפֵּר לוֹ בְמִיתָתוֹ וּבְבִזְיוֹנוֹ:
מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת. וְקוֹבְרִים אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָן:
וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִים. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בִזְיוֹנָן כַּפָּרָה לָהֶם. וְאִית דְּאָמְרֵי, לְפִי שֶׁהָאֲבֵלוּת חָלָה מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵין מִתְאַבְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא נִגְמְרָה כַפָּרָתָן עַד שֶׁיִּתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, וְהוֹאִיל וְאִדְּחֵי הָאֲבֵלוּת אִדְּחֵי: