ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
מִן הַצָּד. מִן הַקְּטַנִּים בְּחָכְמָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּצַּד. דְּאָמַר קְרָא (שם כג) וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב, וּכְתִיב רַב, כְּלוֹמַר לֹא תַעֲנֶה עַל מֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין וְלִנְטוֹת מִדְּבָרָיו, לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו אֶלָּא בַסּוֹף:
הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן. וַאֲפִלּוּ גֵר. וְהוּא שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וּמַמְזֵר נַמִּי כָּשֵׁר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת:
וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּכְתִיב (שמות יח) וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ, בְּדוֹמִין לְךָ, מַה מֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מְיֻחָס אַף בֵּית דִּין מְיֻחָסִים: