ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת כְּתִיב (דברים יג) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ. וְזֶהוּ דִין תּוֹרָה. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין מַאֲרִיכִין בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּ בֵית דִּין שֶׁהַדִּין מְרֻמֶּה. וּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה הוּא הַשְּׁאֵלָה בָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן כַּמָּה הִלְוָהוּ וּמָתַי הִלְוָהוּ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן הִלְוָהוּ וּבְאֵיזֶה מָקוֹם הִלְוָהוּ. וְיֵשׁ מִין אַחֵר מִן הַשְּׁאֵלָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּדִיקָה, וְאֵינוֹ בָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לוֹ מֶה הָיָה לָבוּשׁ, כֵּלִים שְׁחוֹרִים אוֹ כֵלִים לְבָנִים, עוֹמֵד הָיָה אוֹ יוֹשֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁהִלְוָהוּ:
פּוֹתְחִים. מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל דִּין. בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה:
מַחֲזִירִין. סוֹתְרִין אֶת הַדִּין אַחַר שֶׁגְּמָרוּהוּ וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ:
וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. שֶׁאִם אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:
דָּנִים בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. דִּכְתִיב (שמות יח) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, וּכְתִיב (דברים כא) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו, הָא כֵיצַד, יוֹם לִתְחִלַּת דִּין, וְלַיְלָה לִגְמַר דִּין:
דָּנִין בַּיּוֹם וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. דִּכְתִיב (במדבר כה) וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:
גּוֹמְרִים בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה [וְכוּ']. דְּאָמַר קְרָא (ישעיה א) מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ:
לְפִיכָךְ אֵין דָּנִים לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת. שֶׁנִּמְצָא גְמַר דִּינוֹ בְשַׁבָּת, וּלְהַשְׁהוֹתוֹ אַחַר שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר מִפְּנֵי עִנּוּי הַדִּין, וּלְדוּנוֹ בוֹ בַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, לִמֵּד עַל מְחֻיָּבֵי שְׂרֵפָה שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת: