ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
סְמִיכַת זְקֵנִים. עַל רֹאשׁ פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים גַּם מִנּוּי הַדַּיָּן, שֶׁהַגָּדוֹל הַסּוֹמֵךְ צָרִיךְ שֶׁיְּצָרֵף עִמּוֹ שְׁנַיִם כְּשֶׁרוֹצֶה לִסְמֹךְ חָכָם כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא רַבִּי וְיָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת. וּלְשׁוֹן סְמִיכָה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (במדבר כז) וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו. וְלָאו דְּבָעֵי מִסְמָךְ יְדֵיהּ עֲלֵיהּ, אֶלָּא בִשְׁמָא קָרוּ לֵיהּ רַבִּי. וְאֵין סְמִיכָה בְחוּצָה לָאָרֶץ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁהַסּוֹמֵךְ וְהַנִּסְמָךְ יִהְיוּ כֻלָּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִהְיֶה לוֹ רְשׁוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת וַאֲפִלּוּ בְחוּץ לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁסַּנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, אַחַר שֶׁנִּסְמְכוּ בָאָרֶץ. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁנִּרְאֶה לוֹ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ סָמוּךְ אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אִם הָיוּ מַסְכִּימִים כָּל הַחֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִסְמֹךְ יָחִיד אוֹ רַבִּים, הֲרֵי אֵלּוּ סְמוּכִים וִיכוֹלִים לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת וְיֵשׁ לָהֶן לִסְמֹךְ לַאֲחֵרִים. וְהַדָּבָר צָרִיךְ הֶכְרֵעַ:
וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה בִּשְׁלשָׁה. דִּכְתִיב (ויקרא ד) זִקְנֵי הָעֵדָה, מִעוּט זִקְנֵי שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, הוֹסֵיף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד הֲרֵי שְׁלשָׁה:
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה. וְסָמְכוּ, שְׁנַיִם. זִקְנֵי, שְׁנַיִם. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, הוֹסֵיף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מִצְוַת חֲלִיצָה בִּשְׁלשָׁה. דִּכְתִיב (דברים כה) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, זְקֵנִים, שְׁנַיִם. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, הוֹסֵיף עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי שְׁלשָׁה. וּשְׁנַיִם אֲחֵרִים שֶׁמּוֹסִיפִים אֵינוֹ אֶלָּא לְפִרְסוּמֵי מִלְּתָא:
מֵאוּנִין. קְטַנָּה יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאוּהָ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ לְדַעְתָּהּ וְיוֹצְאָה בְמֵאוּן שֶׁמְּמָאֶנֶת בְּבַעְלָהּ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִשְׁלשָׁה. וּבִיבָמוֹת מוּכָח דְּמֵאוּן בִּפְנֵי שְׁנַיִם מַסְפִּיק:
נֶטַע רְבָעִי. אִם בָּא לְחַלְּלוֹ עַל הַמָּעוֹת, וְכֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאֵין דְּמֵיהֶן יְדוּעִים. כְּגוֹן פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ שֶׁאֵין לָהֶם שַׁעַר יָדוּעַ:
הַהֶקְדֵּשׁוֹת. הַבָּא לִפְדּוֹתָן צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה לְשׁוּמָן:
הָעֲרָכִין הַמִּטַּלְטְלִין. הֲרֵי שֶׁאָמַר עֵרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי, וְאֵין לוֹ מָעוֹת לִתֵּן כְּפִי הַדָּמִים הַקְּצוּבִים בַּפָּרָשָׁה, וּבָא לִתֵּן מִטַּלְטְלִין, צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה לָשׁוּם אוֹתָן מִטַּלְטְלִים:
אֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן. דְּבַעֲרָכִין כֹּהֵן כְּתִיב (ויקרא כז) כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן:
וְהַקַּרְקָעוֹת. וְאִם אֵין לוֹ מִטַּלְטְלִין וּבָא לִתֵּן קַרְקַע, צָרִיךְ שֶׁיָּשׁוּמוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְאֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן אוֹתָהּ קַרְקַע שֶׁיִּהְיֶה כְּפִי הָעֵרֶךְ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו לִתֵּן:
וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְאִם אָמַר דְּמֵי פְלוֹנִי עָלַי, שֶׁשָּׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא יָפֶה לִמָּכֵר בַּשּׁוּק וְנוֹתֵן דָּמָיו, צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה וְאֶחָד מֵהֶן כֹּהֵן בְּשׁוּמָא זוֹ: