ברטנורא על משנה סנהדרין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
מַכּוֹת. מַלְקוֹת אַרְבָּעִים:
בִּשְׁלֹשָׁה. דִּכְתִיב (דברים כה) וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם, שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָאן שְׁלֹשָׁה:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. אַתְיָא רָשָׁע רָשָׁע, כְּתִיב הָכָא (שם) וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע, וּכְתִיב הָתָם (במדבר לה) אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת. מַה לְהַלָּן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה, אַף כָּאן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה:
עִבּוּר הַחֹדֶשׁ. קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ. וְאַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי עִבּוּר שָׁנָה תָּנָא נַמִּי עִבּוּר הַחֹדֶשׁ:
בִּשְׁלשָׁה מַתְחִילִין. לִרְאוֹת אִם יֵשׁ לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין עַל כָּךְ. אִם אֶחָד מֵהַשְּׁלשָׁה אוֹמֵר צָרִיךְ בֵּית דִּין לֵישֵׁב וּלְעַיֵּן אִם צְרִיכָה שָׁנָה לְעַבֵּר, מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה וְהָאָבִיב וְהַפֵּרוֹת, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין צָרִיךְ, שֶׁאֵין כָּאן סָפֵק, דְּוַדַּאי אֵינָהּ צְרִיכָה עִבּוּר, בָּטֵל יָחִיד בְּמִעוּטוֹ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים לֵישֵׁב וְאֶחָד אוֹמֵר שֶׁלֹּא לֵישֵׁב, הוֹלְכִין אַחַר הַשְּׁנַיִם, וּמוֹסִיפִין עוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בַדָּבָר, וַהֲרֵי כָאן חֲמִשָּׁה. שְׁנַיִם אוֹמְרִים צָרִיךְ לְעַבֵּר וּשְׁלשָׁה אוֹמְרִים אֵין צָרִיךְ, בָּטְלוּ שְׁנַיִם בְּמִעוּטָן. שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵינָהּ צְרִיכָה וּשְׁלשָׁה אוֹמְרִים צְרִיכָה, הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, וּמוֹסִיפִין עוֹד שְׁנַיִם שֶׁיִּהְיוּ שִׁבְעָה וּמְעַבְּרִין אוֹתָהּ. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהָנֵי שְׁלֹשָׁה חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעָה כְּנֶגֶד בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁיֵּשׁ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שָׁלשׁ תֵּבוֹת, וּבַשֵּׁנִי חָמֵשׁ, וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַע. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: