ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
שָׁלֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים. כְּשֶׁפּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה הָיוּ תּוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, וְחָשֵׁיב לְהוּ לְשָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת:
וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. כְּשֶׁהָיוּ מְנַסְּכִים נִסְכֵּי הַתָּמִיד הַלְוִיִּים אוֹמְרִים בְּשִׁיר. וּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים הָיוּ מַפְסִיקִים בּוֹ, וְעַל כָּל פֶּרֶק וּפֶרֶק הָיוּ הַכֹּהֲנִים תּוֹקְעִים שָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, וּמִשְׁתַּחֲוִים הָעָם [תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה חָשֵׁיב לְהוּ לְשָׁלֹשׁ], הֲרֵי תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת:
לְהַבְטִיל הָעָם מִמְּלָאכָה. תְּקִיעָה רִאשׁוֹנָה לְבַטֵּל הָעָם שֶׁבַּשָּׂדוֹת, תְּקִיעָה שְׁנִיָּה נִסְתַּלְּקוּ הַתְּרִיסִין וְנִנְעֲלוּ הַחֲנֻיּוֹת, תְּקִיעָה שְׁלִישִׁית סִלֵּק הַמְסַלֵּק וְהִטְמִין הַמַּטְמִין אֶת הַחַמִּין וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת:
וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. לְאַחַר הַתְּקִיעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שָׁהָה כְּדֵי לִצְלוֹת דָּג קָטָן, וְתוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ. אֵלּוּ שָׁלֹשׁ תְּקִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת לְהוֹדִיעַ שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם:
שָׁלֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים. שֶׁל עֲזָרָה, שֶׁתּוֹקְעִים בְּכָל יוֹם:
וְשָׁלֹשׁ לַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן. כִּדְאָמְרָן לְעֵיל עָמְדוּ שְׁנֵי כֹּהֲנִים בַּשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן קָרָא הַגֶּבֶר תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ:
וְשָׁלֹשׁ לַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹן. דִּתְנַן לְעֵיל הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. וּמַאֲרִיכִין בָּהֶן עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹן, כְּדִתְנַן הָיוּ תּוֹקְעִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַשַּׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח, לְהָכִי קָרֵי לְהוּ שָׁלֹשׁ שֶׁל שַׁעַר הַתַּחְתּוֹן. וְשָׁלֹשׁ שֶׁל מַעֲלָה עֲשִׂירִית לֹא קָחָשֵׁיב, דְּהַאי תַּנָּא סָבַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּאָמַר שֶׁלֹּא הָיוּ תּוֹקְעִים לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית:
וְשָׁלֹשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם. לְאַחַר שֶׁשְּׁאָבוּם וּבָאוּ לָהֶם לָעֲזָרָה דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ:
עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. דִּתְנַן בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה וּזְקָפוּם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. וְתַנָּא דִּידָן לֹא מַיְתֵי הָכָא כְּשֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב פֶּסַח בְּשַׁבָּת שֶׁהַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת וּתְקִיעוֹת טוּבָא הֲווֹ הָתָם, מִשּׁוּם דְּלֹא שְׁכִיחָא כֻּלֵּי הַאי שֶׁיָּבֹא עֶרֶב פֶּסַח בְּשַׁבָּת. וְהָא דִּתְנַן אֵין מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, לָאו דַּוְקָא, דִּבְעֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת זִימְנִין דְּמוֹסִיפִים עַד שֶׁבַע וַחֲמִשִּׁים תְּקִיעוֹת: