ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה. אַף עַל גַּב דְּמִטַּלְטְלָה וְלֹא קְבִיעִי:
בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה. שֶׁבַּיָּם, שֶׁהָרוּחַ שׁוֹלֶטֶת שָׁם וְעוֹקַרְתָּהּ:
כְּשֵׁרָה. דְּדִירָה קָרִינָא בֵּיהּ. וְהוּא שֶׁתְּהֵא יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה שֶׁל יַבָּשָׁה:
וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא אֵין עוֹלִין, תָּנָא רֵישָׁא עוֹלִין:
בְּרֹאשׁ הָאִילָן. תִּקֵּן מוֹשָׁבוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְעָשָׂה שָׁם מְחִצּוֹת וְסִכֵּךְ:
כְּשֵׁרָה. בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד:
וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. דְּגָזוּר רַבָּנָן דְּאֵין עוֹלִין בָּאִילָן וְאֵין מִשְׁתַּמְשִׁין בּוֹ, שֶׁמָּא יִתְלֹשׁ:
שְׁתַּיִם בָּאִילָן. סָמַךְ קַרְקַע הַסֻּכָּה רֻבָּהּ בָּאִילָן, וְעָשָׂה סְבִיבָהּ בְּרֹאשׁ הָאִילָן שְׁתֵּי דְּפָנוֹת, וְאַחַת עָשָׂה בִּידֵי אָדָם בָּאָרֶץ, וְסָמַךְ קַרְקָעִית הַסֻּכָּה בְּאֶמְצַע הַדֹּפֶן שֶׁעָשָׂה בָּאָרֶץ, וְהִגְבִּיהַּ הַדֹּפֶן מִמֶּנָּה וָמַעְלָה עֲשָׂרָה:
אוֹ שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן. הוֹאִיל וְאִם יִנָּטֵל תִּפֹּל קַרְקָעִית הַסֻּכָּה, שֶׁאֵין יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּסְמִיכַת שְׁתַּיִם שֶׁבָּאָרֶץ, אֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב, דְּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאִילָן: