ברטנורא על משנה סוכה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
הַמְשַׁלְשֵׁל. מוֹרִיד. שֶׁהִתְחִיל לֶאֱרֹג הַדְּפָנוֹת סָמוּךְ לַסְּכָךְ וְאוֹרֵג וּבָא כְּלַפֵּי מַטָּה:
שְׁלֹשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה. הַיְנוּ שִׁעוּר שֶׁיִּזְדַּקֵּר הַגְּדִי בְּבַת אַחַת וְיִכָּנֵס, דְּאָמְרָן דְּבִכְהַאי גַּוְנָא אֵינָהּ מְחִצָּה:
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה כְּשֵׁרָה. וַאֲפִלּוּ אֵינָן מַגִּיעוֹת לַסְּכָךְ וּמֻפְלָגוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה. דַּיּוֹ בַּאֲרִיגַת עֲשָׂרָה:
כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וַאֲפִלּוּ גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ הַרְבֵּה. דְּסָבַר מְחִצָּה תְּלוּיָה מֻתֶּרֶת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ. לָאו בַּגֹּבַהּ קָאָמַר, אֶלָּא בָּרֹחַב, שֶׁהִנִּיחַ אֲוִיר בֵּין דֹּפֶן לַסְּכָךְ, בְּאֹרֶךְ הַסֻּכָּה אוֹ בְּרָחְבָּהּ: